הסכנה הגדולה ביותר לדירקטוריון של העמותה

ENGLISH

 

החלטת בית המשפט העליון (בע”א 4024, ע”א 5280 וע”א 5970 מאוגוסט 2016), מבהירה  את אחריותם של חברי הדירקטוריון במלכ”ר, ומגדירה מתי הם חשופים לתביעה של רשלנות כנגדם. נבהלנו!! אנשים טובים עלולים להפגע !!

הסוגיה שנדונה בבית המשפט העליון התמקדה בתביעות שהוגשו כנגד דירקטוריון חברה אשר נרשמה כמלכ”ר ובשל ניהול כושל של המנכ”ל עמדה על סף קריסה כלכלית. החברה סיפקה דיור, שירותי תמיכה ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות.

בין התובעים היו גם משפחות החוסים שהתגוררו בכפר. נציין כי חברי הדירקטוריון, היו אנשים נורמטיביים שתרמו מזמנם החופשי וכספם לתמיכה בכפר והתנהלותו.

ביהמ”ש העליון דחה החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, לפיה התקבלה טענת ההגנה של המועצה, ולפיה בשל מחלות, נסיעות תכופות, חוסר כשירות, גיל וכו’ הם לא היו מסוגלים לערער על הדיווחים שניתנו להם על ידי המנכ”ל, ורואי החשבון של העמותה.(עמוד 8-9 של ההחלטה)

החלטת ביהמ”ש העליון מטילה אחריות כבידה ביותר על חברי הדירקטוריון של העמותה (במקרה דנן היה הגיל ממוצע  – 85!!!). בו בעת שמרבית חברי דירקטוריון היו מתנדבים, ובהרבה מקרים תורמים לעמותה.

 

להלן ציטוט מהפסק דין של בג”ץ: (כדאי להתחיל לקרוא מעמוד 23- דיון והכרעה)

” אעיר כבר עתה, כי פעמים רבות מיוחסת רשלנות גם לאנשים תמי-לב, שמאמינים כי הם פועלים כראוי. ואמנם, חיוב בנזיקין בגין רשלנות אינו מעיד כי מי שנמצא “רשלן” פעל בזדון או מתוך כוונה להרע, אלא כי מעשיו או מחדליו לא תאמו את הסטנדרטים האובייקטיביים הנדרשים בנסיבות דומות. זאת, אף אם כוונותיו של המזיק היו תמימות (אם כי גם מי שפעל בזדון יכול להימצא רשלן – אך על כך להלן). כפי שיובהר בהמשך, לאחר העיון מצאתי כי מעשיהם של הדירקטורים עלו כדי רשלנות, וכי יש לחייבם באחריות לנזקיה של החברה.”

ובהמשך אומר בית המשפט העליון:

“הבסיס לדיוננו הוא היקפה ותוכנה של חובת הזהירות המוטלת על נושאי משרה בתאגיד, ובכלל זה, על חברי דירקטוריון החברה. הלכה היא, כי חובת זהירות של דירקטור כלפי החברה מטילה על הדירקטור את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחנו של הדירקטור הסביר (בשונה ממבחן “האדם הסביר”), במובן זה שכהונה כדירקטור מחייבת עמידה בתקן מיומנות תובעני של ניהול כמשלח-יד מקצועי. במילים אחרות, על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין (ע”א 610/94 בוכבינדר נ’ כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ”ד נז(4) 289, 310 (2003) (להלן: עניין בנק צפון אמריקה). חובה זו מעוגנת גם בסעיף 253 לחוק החברות הקובע כי:

“נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור”.

 סעיף זה דורש, למעשה, מנושא משרה בחברה לעמוד בשתי דרישות עיקריות – הראשונה היא לנקוט אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות של פעולה המובאת לאישורו וכל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין זה, והשנייה היא שתתקיים בו מידה נאותה של מיומנות וכישורים. אומר כבר עתה, כי אף מבלי להידרש לשאלה האם עצם ההחלטה על העברת הכספים מהחברה לחברה הבת בענייננו הייתה סבירה, נראה כי רוב חברי הדירקטוריון הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, ולא עמדו בשתי הדרישות המעוגנות בסעיף 253 לחוק החברות – “דרישות המיומנות” ו”דרישת היידוע”.

 למזלו של הדירקטוריון, היה לחברה ביטוח “אחריות דירקטורים ונושאי משרה”. אמנם חברת הביטוח טענה כי אינה חייבת לשלם, אולם ביהמ”ש דחה את טענותיה.

 ניתוח המקרה, החששות העולים ממנו וההמלצות בעקבות כך:

כדי להדגים את חומרת החשיפה אליה חשופים דירקטורים לתביעת רשלנות והעונשים הנלווים לכך, נציג להלן מספר תרחישים העלולים להתרחש במציאות:

  • מיומנויות הניהול הפיננסי של המנכ”ל חלשה, ועובדים, ספקים או רשויות המס תובעים את הארגון ואת הדירקטוריון.
  • מתנדב בעמותה הורשע בהטרדת חוסה, והנהלת העמותה והדירקטוריון נתבעים ע”י המתנדב.
  • תורם תובע את הארגון להחזיר את תרומתו המשמעותית, שכן הוא מגלה שלא נעשה בה שימוש כפי שהובטח לו.
  • אורח בבנין העמותה נופל במדרגות ושובר את רגלו. היות ודרישות סוקר של חברת הביטוח להתקנת מעקה –  לא מולאו, אין כיסוי ביטוחי וההנהלה והדירקטוריון מוצאים עצמם נתבעים.

 רשימת הסיכונים הינה נרחבת, ואנו ממליצים שכל ועד מנהל/דירקטוריון בעמותה/חל”צ, יעברו הליך למיפוי הסיכונים הפוטנציאליים, את מידת חומרתם ואת התגובה המתאימה.

אם אתם שואלים אותנו האם להצטרף לועד מנהל של  של עמותה?  

היינו ממליצים לאדם טוב לב, המבקש לתת כתף לעמותה לחשוב פעמיים בטרם יעשה צעד זה.

להצטרף לועדה מייעצת – מומלץ

להצטרף לועד מנהל – שאלה קשה !

אנו שוקלים ליזום מהלך במסגרתו נבקש להגביל את החשיפה לתביעות כלפי חברי ועד מנהל בעמותות, שאם לא כן – בעקבות פסק הדין האמור – אנשים שכל מטרתם לסייע לעמותות ומתנדבים להכנס לועד המנהל   -עלולים להפגע קשות.