Where to tighten the belt in 2018 איפה להדק את החגורה ב

גלגל למטה לעברית

A suggestion where to tighten the belt in 2018.

Budget cuts with scissors, isolated on white

As budgets for 2018 are being brought to Non Profit Boards for approval, the “where can we tighten the belt” question is up for discussion.

In light of recent decisions by giants like Procter & Gamble (the largest advertiser in the world) and Unilever who cut their online advertising by hundreds of millions of dollars WITHOUT any effect on the sales, we propose that Israeli NGOs look closely at their social media budget.

Although the results of online advertising are supposedly quantifiable, even the largest advertisers in the world are unable to figure out the exact effectiveness of their online advertising. In fact, it appears that due to bots that automatically click on ads, and websites explicitly structured to be “click bait,” it is nearly impossible to obtain reliable user data for advertisements and online campaigns.

P&G and Unilever decided to cut their online advertising in 2017. The P&G CFO Jon Moeller said, “We didn’t see a reduction in the growth rate.” And he added, “What that tells me is that the spending that we cut was largely ineffective.”

There’s a larger issue: Retail spending (not adjusted for inflation) has grown on average 2.4% per year in the US over the past five years. Over the same period, digital advertising nearly doubled to $72.5 billion in 2016. Clearly, even digital advertising – despite the lure of Facebook and the like – cannot induce consumers overall to spend more and increase the size of the overall pie for advertisers. It can only, at best, divide up the pie differently.

Our recommendation to Israeli NGOs is to experiment.

Cut the online spending for 6 months and see what happens. How about 25%? Identify where the savings can be used more effectively.

Let us know if you are willing to experiment. 

 שנת 2018 בפתח – היכן נוכל להדק את החגורה?

שנת 2017 מתקרבת לסיומה ותקציב לשנת 2018 מונח על שולחנו של הועד המנהל לאישור בעמותות רבות. והשאלה המרכזית הנשאלת היא – “היכן ניתן לצמצם ? היכן נוכל להדק עוד את החגורה??”

שימו לב להצעתנו –

בדקו לעומק את התקציב המיועד לפרסום במדיה החברתית !!!

נשמע אמנם לא פופולארי אך יש לנו אילנות גבוהים להתלות בהם –

חברות הענק פרוקטר  וגמבל  (המפרסם הגדול ביותר בעולם) ויוניליוור, קיבלו לאחרונה החלטות דרמטיות במסגרתן צמצמו את תקציבם בפרסום המקוון במאות מיליוני דולרים וזאת מבלי שתהיה לכך כל השפעה על המכירות.

הכיצד ?

מתברר כי למרות העובדה, לכאורה, שתוצאות הפרסום המקוון ניתנות לכימות, אפילו המפרסמים הגדולים ביותר בעולם אינם מסוגלים להבין בדיוק את מידת יעילות הפרסום המקוון שלהם.

למעשה, מתברר כי בשל  קיומם של כלים שונים בעולם המקוון כגון “הרובוטים” הלוחצים אוטומטית על מודעות, ואתרי אינטרנט המכונים “קליק הפיתיוןCLICK BAIT “, קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי לקבל נתונים מהימנים על התוצאות של מסעות הפרסום המקוון.

כאמור החברות פרוקטר  וגמבל  (P & G ) ויוניליוור החליטו לקצץ את הפרסום המקוון שלהם בשנת 2017. סמנכ”ל הכספים Jon Moeller טען כי “לא ראינו ירידה בקצב הצמיחה” והוסיף, “וזה מראה לנו כי ההוצאות שאנחנו מקצצים היו בעיקרן לא יעילות”.

יתרה מכך, על מנת להמחיש את הענין במושגים מספריים  – ההוצאה הקמעונאית (לא מותאמת לאינפלציה) גדלה בממוצע ב -2.4% בשנה בארה”ב בחמש השנים האחרונות. במשך אותה תקופה, התקציב לפרסום הדיגיטלי כמעט הוכפל בשנת 2016 לסכום אגדי של 72.5 מיליארד דולר (!)   ברור לכולם כי גם הפרסום הדיגיטלי,למרות האטרקטיביות של הפרסום בפייסבוק וכדו’, לא יכול להגדיל את העוגה הכוללת של המפרסמים למימדים לא סבירים ולגרום לצרכנים להוציא מעבר לסביר. במקרה הטוב, הפרסום הדיגיטלי היעיל יכול לשנות את חלוקת העוגה תוך כדי הגדלתה באופן סביר.

לאור זאת נמליץ לעמותות בישראל לבחון את האמור לעיל ולנסות להקטין את הוצאות הפרסום ברשתות החברתיות למשך ששת החודשים הראשונים של שנת 2018.  התקציב שנחסך יופנה  למטרות אחרות.

יתכן ותופתעו מן התוצאות ! מה דעתכם ? מוכנים לנסות?

Dashboard for the Board

Scroll down for English

לוח המחוונים (DASHBOARD) לישיבת ועד המנהל

8 בערב סיימת יום עבודה ארוך, ואתה בדרכך לישיבה הרבעונית עם יתר חברי ועד המנהל המסורים . כולך תקווה שהישיבה תהיה קצרה ועינינית , שלפניכם דו”ח תמציתי המדגיש את הנושאים וממקד את הדיון.

לצורך כך הכנו תבנית לחברי הוועד המנהל בישראל, המאפשרת תיאור ברור ופשוט של ערכי המפתח, וכן השוואה לאלו של תקופת זמן קודמת.

מנכ”לים וחברי מועצת המנהלים יכולים להתאים אישית את התבנית כך שתשקף את ההיסטוריה, היעדים והתוצאות בפועל.

צבע קידוד:  אדום (משבר לדיון) צהוב (צריך להיות במעקב) ירוק (מטרות הושגו).

הכנו את התבנית בעברית ובאנגלית.

אנא יידע אותנו אילו משתנים נוספים יש להוסיף לתבנית. זכור – ישיבת ועד המנהל צריכה להסתיים עד השעה 10 בלילה!

The Dashboard for the Board meeting

Picture this: After working a full day, dedicated NGO board members arrive at 8pm for the quarterly meeting, hoping that it will be short and productive. All they really want in front of them, is a concise report highlighting the issues and focusing the discussion. Instead, the meeting is long-winded, full of tangents, dominated by one or two strong voices….and, by 10pm, the important work of taking the temperature of the NGO has not even begun. 

Sound familiar?

For this reason, we at NGO Best Practices Clinic have prepared a board meeting dashboard for Israeli amutot, which provides a clear snapshot of the health of the organization. The dashboard highlights key fiscal, operational, legal and HR metrics. To quickly compare progress over time, target numbers, as well as numbers from an earlier time period, appear next to current numbers. Color-coding also helps focus the discussion — red (board members need to discuss now), yellow (needs close monitoring), green (targets met or exceeded).

This dashboard is just a template. Actual trackers must be customized to reflect the services, needs, and targets of each unique amutah. Yet some commonalities exist across the nonprofit world. Please let us know what additional variables YOU would add to this template. Remember — the board meeting needs to be finished by 10pm! 

We offer you this template in both Hebrew and English. Let us know what you think!

What exactly motivates your donor? מה מניע את התורם שלך?

גלגל למטה לעברית

Most nonprofits track a few basic pieces of information related to donations: the last date a donor gave, the sum donated, contact information, and perhaps log correspondence and calls.

But what happens when the CEO or the Director of Development leaves? Even if the handover to the new employee is organized, it is difficult to transfer the ESSENCE of the relationship with a donor. The pieces of information, outlined above, provide facts, but the depth of the relationship with the donor may disappear alongside the departing employee.

What makes the donor write a check — and why a sum of X and not 2X?

Intelligence organizations quantify what motivates the people they seek to enlist.  They have adopted, among other tools, a concise methodology for quantifying motivation:



This theory argues that all humans are motivated by at least one of four basic factors – money, ideology, conscience, or ego.

In the world of philanthropy, the promise of acquiring money generally does not motivate a donor. It is the other three variables – Ideology, Conscience and Ego (ICE) – that constitute the essence of why donors give.

Therefore, in preparation for an inevitable eventual handoff (all staff will eventually transition) and to better capture critical donor information, we advise our clients to denote, in their database of donors, a grade or score for each of the ICE variables. For example, if Mrs. Schwartz donates to a youth-at-risk afterschool center nonprofit because she feels a moral imperative to help less-fortunate children, she would receive a high score for C (Conscience). If her personal ideology (political leanings, etc) was unclear and she always donated anonymously, I (Ideology) and E (ego) she would receive a low or no score. This information is critical to know when contacting a donor, and will shorten the learning curve of a new CEO or Director of Development.

Try using the M.I.C.E test on politicians. We have a comment section below. Enjoy.


I.C.E. מה מניע את התורם שלך? זה

רוב העמותות עוקבות אחר כמה נתונים בסיסיים הקשורים לתרומות: התאריך האחרון שניתן תרומה, הסכום שנתרם, פרטי הקשר, ואולי התכתבות ביומן ושיחות.

אבל מה קורה כאשר המנכ”ל או מנהל הפיתוח עוזב? גם אם מסירת התפקיד מאורגנת, קשה להעביר את הקשר המיוחד שיש לכל  תורם. פיסות המידע, המפורטות לעיל, מספקות עובדות, אך עומק הקשר עם התורם עלול להיעלם לצד העובד היוצא.

מה מניע התורם  לכתוב המחאה – ולמה סכום של X ולא 2X?

ארגוני המודיעין  יודעים לכמת מה מניע את האנשים שהם מבקשים לגייס. הם אימצו, בין היתר, מתודולוגיה תמציתית לכימות המוטיבציה:


באנגלית M.I.C.E


תיאוריה זו טוענת כי כל בני האדם מונעים על ידי לפחות אחד מארבעת הגורמים הבסיסיים – כסף, מצפון אידיאולוגי או אגו.

בעולם הפילנתרופיה, ההבטחה לרכוש כספים בדרך כלל אינה מניעה תורם. אלה שלושת המשתנים האחרים – אידיאולוגיה, מצפון ואגו (ICE) – מהווים את המהות של מדוע התורמים נותנים.

לכן, כהכנה למעבר הבלתי נמנע בסופו של דבר (כל הצוות ישתנה בסופו של דבר) וכדי להבין טוב יותר את המידע לגבי התורם, אנו מייעצים ללקוחותינו לציין במאגר הנתונים של התורמים, ציון עבור כל אחד ממשתני ה- ICE. לדוגמה, אם גב’ שוורץ תורמת למרכז לנוער בסיכון, כי היא מרגישה צורך מוסרי לעזור לילדים פחות בני מזל, היא תקבל ציון גבוה עבור C (המצפון). אם האידיאולוגיה האישית שלה (נטיות פוליטיות וכו ‘) לא הייתה ברורה והיא תמיד  תרמה בעילום שם, I (אידיאולוגיה) ו- E (אגו) היא היתה מקבלת ציון נמוך עבור משתנים אילו.

מידע זה הוא קריטי לדעת איך ומתי לפנות לתורם, וכן לקצר את עקומת הלמידה של מנכ”ל חדש או מנהל פיתוח.

נסה להשתמש במבחן MICE על פוליטיקאים. תהנו!  נשמח לקבל הערות..

Dramatic (positive) changes in the ability of Israeli non-profits to fundraise in Australia. !גיוס כספים באוסטרליה- אפשרי


שלום רב,

לפני כשנה , עקב פסק דין תקדימי באוסטרליה , שונו לטובה התקנות המאפשרות למלכ”רים בישראל לגייס תרומות. עד לאחרונה היו שתי מיגבלות עיקריות שהקשו על גופים ישראלים לגייס תרומות.

  1. מגבלות על היעדים שעבורם ניתן לגייס תרומות (סביבה וחינוך בלבד)
  2. מגבלות על הצינורות שבהם היה אפשר להוציא את הכסף מאוסטרליה.

למעשה שתי המגבלות הוסרו. היום ניתן להקים גוף “…FRIENDS OF”  כמעט לכל מטרה , וניתן להעביר את הכספים ישירות למלכ”ר בישראל,  ללא צורך בגוף נוסף (שאולי היה לוקח אחוז מסויים כעמלה).

ההליכים הנדרשים להקמת הגוף, הינם לאין עורך קלים יותר מאשר הקמת 501c3 בארה”ב.

התקנות דורשות 5 אנשים שיסכימו להיות חברי הנהלה. על סמך הדיונים שלנו עם רו”ח שפועל בתחום באוסטרליה, מומלץ ש1-2 מחברי ההנהלה יהיו ישראלים הקשורים למלכ”ר בישראל. חשוב להציג זיקה בין הגוף האוסטרלי ולמלכ”ר הישראלי.

חשוב לדעת, שאם האירגון האוסטרלי מגייס פחות מAUS$250000 בשנה, אין צורך להציג דו”ח כספי מבוקר ע”י רו”ח, כך שעלויות האחזקה השוטפת של הגוף שואפת לאפס!!

עלויות ההקמה של הגוף הינם בין AUS$1000 עד $2000 – חד פעמי. ההליך לקבל את ההכרה לוקחת בין 4 עד 6 חודשים.  הגוף שנותן את ההכרה הינו http://www.acnc.gov.au  .

לדוגמה, מגן דוד אדום באוסטרליה , מגייסת כספים ומעבירה אותם ישירות לארץ, ללא מתווך או כל גורם ביניים. אזרחי אוסטרליה שיתרמו לגוף באוסטרליה , יקבלו את ההכרה לתרומה ממס הכנסה האוסטראלי.

למעשה, כל מלכ”ר ישראלי שמגייסת כספים באוסטרליה, או נמנעה מכך עקב התקנות הישנות, ומכירה 3-4 אנשים שיסכימו להיות חברי הנהלה (BOARD)  של הגוף החדש , כדאי לשקול האופציה להרחבת גיוס כספים ע”י הקמת גוף “FRIENDS OF”

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה, ולהפנות אתכם לרו”ח באוסטרליה שיציג אתכם ויעזור לקבל את הרישום בACNC.


דני אוברמן

אופיר שאר רו”ח ועו”ד

Until recently, there were two main barriers that made it difficult for Israeli non profits to raise funds in Australia for philanthropic causes.

  1. Limitations on the goals for which donations could be raised (environment and education only)
  2. Limitations on who was authorized to transfer funds to Israel.

In fact, both limitations have been reduced. Today, a “FRIENDS OF” body can be established for almost any purpose, and the funds can be transferred directly to the nonprofit organization in Israel, without the need for another entity (which might have taken a certain percentage as a commission).

The procedures required for establishing the entity, are infinitely easier than the establishment of 501c3 in the USA.

Five people must agree to become Board members of the Australian organization. Based on our discussions with an Australian Chartered accountant , very familiar with the regulations,  it is recommended that between one and two members of the Board be Israelis associated with the nonprofit organization in Israel. It is important to present a link between the Australian body and the Israeli non-profit organization.

If the Australian organization raises less than AUS $ 250,000 per year, there is no need to present an audited annual financial report by an accountant, so that the ongoing maintenance costs of the entity are very small !

The costs of establishing the legal entity in Australia are between AUS $1000 and $2000 – one time charges. The procedure to receive recognition takes between 4 to 6 months. The body giving recognition is http://www.acnc.gov.au.

For example, Magen David Adom Australia, can fundraise and transfer the funds directly to Israel without any intermediary. Australian citizens who donate to the Australian body will receive recognition for the contribution from the Australian Taxation Authorities.

In fact, any Israeli non-profit organization that raises money in Australia, or was prevented from doing so by the old regulations, and can enlist  3 or 4 Australians  who agree to be board members of the new entity, should consider the option to expand fundraising by establishing a “FRIENDS OF…” entity in Australia.

We will be happy to assist you with any questions, and will direct you to an Australian Chartered Accountant familiar with the procedure and working with Israeli non profits.

Danny Oberman

Adv. Ofir Shaer  CPA



Top 10 Grant Writing Tips ! עשרת הדיברות לכתיבת בקשות לתמיכה מקרנות בחו”ל



10 הטיפים הכי טובים לכתיבת בקשת מימון (מבוחנת בקשות-מימון לשעבר)

שלום! שמי קרן פלייש, ולאחרונה התחלתי לעבוד כיועצת בכירה ב ” NGO Best Practices Clinic”. דני ביקש ממני לחלוק קצת מניסיוני בענייני כתיבת בקשות למענקים, מכיוון שהשגתי בהצלחה תקציבים לפרוייקטים שלי בעבר. מה שדני לא ידע (ושאולי יעזור לכם), שבנוסף לכתיבת בקשות בעצמי, בעברי גם השתתפתי בוועדות אישור מענקים, וקיבלתי החלטות תקציביות בשם קרנות גדולות. אני שמחה לשתף אתכם בתובנות שלי להלן, הנכתבות מנקודת המבט הן של המבקש, והן של המעניק. אם ברצונכם להיעזר בנו יותר לעומק, אתם מוזמנים להתקשר אלינו.

  1. ה”למה” – לפני שאתם מגישים בקשה לתקציב כלשהו, דעו בבירור למה אתם מבקשים אותו. כן, הארגון שלכם צריך תקצוב. התחילו בביצוע הערכה כלכלית – כמה כסף בדיוק אתם צריכים ואיך אתם מתכוונים להשתמש בו. החליטו האם יש לכם צורך במענק תקציבי מוגבל, או כללי יותר. חשבו ארוכות כיצד התקציב החדש ישפיע על העמותה שלכם.
  2. הצורך – בהצעתכם, פרטו והדגימו מהו הצורך שארגונכם עונה עליו. בקשת מענק אידאלית תציג מידע, מחקר וסטטיסטיקות ממקורות חיצוניים ואמינים. הציגו את הצורך בצורה שמראה כי  הארגון שלכם הוא זה שעונה עליו בצורה מיטבית וייחודית.
  3. ההתאמה – חקרו ומצאו את הגורם המממן המתאים ביותר לבקשה שלכם. האינטרסים חייבים להיות משותפים. השידוך הנכון הינו המממן שייענה לכם בחיוב ויתמוך בעבודת הארגון שלכם מכיוון שהדבר מתאים לאינטרס שלו ולמטרה שלו – ולמצוא אותו זה חצי מהעבודה.
  4. התקציב –התקציב שלכם והנרטיב הארגוני שלכם צריכים לספר את אותו הסיפור. התקציב צריך להיות אלגנטי, מאורגן היטב ובהיר, ולשקף בדיוק את הנרטיב הארגוני. אל תעגלו פינות (אל תבקשו $30000 אם אתם צריכים תקציב למשכורת של $29900 ).
  5. העלות האמיתית – הבקשה שלכם צריכה לכלול את העלויות העקיפות והאדמיניסטרטיביות, בנוסף לעלות הישירה של התכנית או השירות שאתם מבקשים שיתוקצב. מנגד, אל תגזימו ותבקשו  $10000 רנדומליים עבור “ניהול משרד” מבלי להסביר מה המשמעות של כך. בדקו מהן העלויות של פרויקטים דומים והציגו הערכה ריאלית לעלויות העקיפות שלכם.
  6. השפה – אתם רוצים לתאר את בקשתכם בצורה ספציפית, תוך כדי שמירה על תמציתיות. אל תשתמשו בשפה נמלצת ואל תוסיפו מידע שאיננו רלוונטי. ענו לשאלות בצורה ישירה וברורה. בנוסף, אל תשתמשו בז’רגון הפנימי של התחום שלכם או הארגון שלכם. המממן לא צריך להכיר את מורכבויות הארגון שלכם, או לחפש את משמעות ראשי-התיבות שכתבתם.
  7. האמת לאמיתה –אל תציגו פרויקטים קיימים כמשהו “חדש”. פעלו בכנות – אם אתם סטארט-אפ, או תנועה עממית וצעירה (grassroots), אל תנסו להציג עצמכם כעמותה גדולה ומבוססת הפונה לקהל של אלפים. המממן הנכון ירצה להשקיע בכם, קטנים ככל שתהיו.
  8. ההערכה –קרנות וגורמים מממנים אחרים אובססיביים לגבי מדדים ותוצאות. וודאו שאתם מתחקרים ומעריכים את כל התכניות שלכם, ומודדים את התוצאות וההשפעה שלהן. כמובן שיש בכך גם תועלת עצמית לכם, מכיוון שתחקור והערכה יגלו את מידת היעילות של התכניות שלכם.
  9. המעקב –בין אם הקרן מבקשת זו ובין אם לא, הקפידו לשלוח לגורם המממן דוחות מעקב, המפרטים כמה ואיך השתמשתם עד עתה בתקציב שקיבלתם, ומהן התוצאות שראיתם עד עכשיו. שמרו על מערכת היחסים עם הגורם המממן וודאו שהוא מודע לכל שינוי או התקדמות, ככל שהפרויקט מתקדם.
  10. השקעה לטווח ארוך –רוב בקשות המענק הראשונות של ארגונים אינן מתקבלות. אבל כשהן כן מאושרות, בכוחן לשנות את התמונה מן היסוד עבור הארגון שלכם, והמימון יכול להיות משמעותי מאוד. אבל, חשוב לזכור שמענקים הם כלי ארוך-טווח: הפנייה הראשונה לגורם המממן יכולה לעסוק רק בהצגת הארגון ובהיכרות ביניכם, ולכשתגיע הפנייה השנייה, הקרן כבר תהיה מוכנה לתקצב אתכם. מכיוון שמדובר במערכת יחסים, היא צורכת זמן ואנרגיה. היעזרו בגורם חיצוני (חבר/מתנדב/אנחנו!) אם אין לכם את הזמן או הניסיון הדרוש בכדי לחפש אחר מענקים ולכתיבת הבקשות.


grant writing pic


Top 10 Grant Writing Tips (from a former grants allocator)

Shalom / Hello! I’m Karin Fleisch, brand new Senior Consultant at NGO Best Practices Clinic. Danny asked me to share some wisdom related to grant writing, as I’ve had success with getting proposals funded in the past. What he didn’t know (and what might benefit you), is that in addition to grant writing, I’ve sat on grant allocation committees, and made funding decisions, on behalf of a large foundation. I’m delighted to share the quick tips below with you, written from the perspective of both grantee and grantor. If you want deeper or personalized help with grant writing, give us a call.
1. The WHY – Before applying for any funding, know, very clearly, why you are writing the grant proposal. Yes, your organization needs funding. Start by establishing how much money you need and exactly how you intend to spend it. Decide if you need restricted or general operating grants. And think through how this funding will affect your NGO.
2. The NEED – In your proposal, demonstrate the need that your organization is addressing. Ideally, use research, data, and statistics from reliable, external sources. Build a compelling case that your organization is uniquely positioned to address this need.
3. The FIT – Do your research to find the best funder for your proposal. Interests must align. Finding the right match – the funder who will partner with and support your NGO’s work because it is also in line with THEIR mission – is half the battle.
4. The BUDGET – Your budget and narrative need to tell the same story. The budget should be as elegant, well-organized, and clear as the narrative. Avoid rounding (don’t ask for $30,000 if you need funding for a salary of $29,900).
5. The TRUE COST – Your funding request should include administrative and overhead costs, in addition to the direct cost of providing your programs and services. On the other hand, don’t go overboard and ask for a random $10k for “admin” without explaining what that means. Research standard prices and comparable projects to ensure your ask is realistic.
6. The LANGUAGE – You want to be descriptive and specific but concise. Do not use flowery language or include irrelevant information. Answer questions directly and clearly. Also, avoid jargon. The funder doesn’t know the intricacies of your organization and shouldn’t need to look up acronyms.
7. The HONEST TRUTH – Don’t repackage existing programs into something “new.” Embrace truth – if yours is a start-up, grassroots organization, do not attempt to portray it as a huge, established NGO that reaches thousands. The right funder will want to invest in your operation, small as it may be.
8. The EVALUATION – Funders are obsessed with metrics and outcomes. Evaluate all your programs and measure outcomes and impact. Include this data in all proposals. This is also, of course, beneficial to you, as it will clarify the effectiveness of your programs.
9. The FOLLOW-UP – Whether the funder requires it or not,  always send follow-up reports detailing how you have spent (or are spending down) the funds and what you have seen thus far. Steward the relationship and keep the funder aware of any changes that emerge as the project proceeds.
10. The INVESTMENT – Most first-time grant applications are not funded. When they are, they can be a game-changer for your organization, as funding can be very significant. But grants are a long-range tool: The first application to a funder may be an introduction. By the second, they may be ready to fund. But it is a relationship and therefore requires time and energy. Call an external source (friend/volunteer/board member/us!) if you don’t have the time or expertise to dedicate to grant research and writing.
Good luck!

“? עתודה ניהולית, או “האם 120 הוא גיל הפרישה הצפוי עבור המנכ”ל


עתודה ניהולית, או “האם 120 הוא גיל הפרישה הצפוי עבור מנכ”ל\מייסד העמותה?”

(פזמון) .The Buck Stops with the Board

אפילו מלכ”רים אשר פועלים בצורה תקינה, חייבים להתמודד עם המציאות של עתודה ניהולית (המשכיות ניהולית). המשבר הפוטנציאלי הממתין לארגונים הללו צריך להיות מטופל על ידי הדירקטוריון, אשר עליו מוטלת האחריות לדון בנושאי קיימות ארגונית ועתודה ניהולית.

succession planning pic

מי יסבול אם אין עתודה ניהולית?

  • צוות העובדים של הארגון.
  • מוטבי השירותים הניתנים על ידי הארגון.
  • תורמים.
  • חברי דירקטוריון בעלי אחריות לנאמנות ניהולית.
  • יורשים – אלו אשר עלולים להיכנס לתפקיד, אך יגלו כי התיעוד והנהלים לוקים בחסר.

(פזמון) The Buck Stops with the Board

הבעיה היא, שעלול להיות מאוד לא נוח לדון בנושא זה. לעיתים קרובות, חברי הדירקטוריון הם חברים של המנכ”ל המייסד, וייתכן כי עבדו יחדיו במשך למעלה מ-40 שנה! חברי הדירקטוריון הראו את מחויבותם לארגון על ידי נידוב זמנם וכספם כדי לאפשר לארגון להשיג את מטרותיו, וייתכן כי המנכ”ל עשוי לפקפק בחברותם אם יתחילו לדון בעתודה ניהולית.

יש לדון בעתודה ניהולית בחיסיון וברגישות גדולה כלפי המכהן הנוכחי – אשר עלול להאמין כי מועד פרישתו יהיה יום הולדתו ה-120.

יש להעריך מספר נושאים כאשר דנים על עתודה ניהולית.

 יועץ חיצוני  מנכ”ל  ועדה יעודית של הדירקטוריון  דירקטוריון החלטות עבור עתודה ניהולית
C C R A 1. עיצוב תהליך העתודה הניהולית
C C R A 2. פיתוח פרופיל העתודה ויכולות הנהגה
I R R A 3. מיפוי מועמדים פנימיים עבור השתתפות בתהליך העתודה
 C C R  A  4. הסכמה על תעדוף ומוכנות המועמדים הפנימיים בהתבסס על נתוני ההערכה
C C  R  A 5. יצירה וניהול תוכניות הכשרה של מועמדים כדי לצמצם פערים
 C  C  R  A  6. חיפוש מועמדים חיצוניים במקרה הצורך
 I  C  R  A  7. יזימת תוכנית מעבר וPR כאשר נקבע אירוע עתודה ניהולית
המלצה R Recommend
אישור A Approve
ייעוץ C Consult
יידוע I Inform

אנו גם נתקלים באנשים צעירים ומרשימים מאוד, אשר השיקו בהצלחה ארגונים ללא מטרות רווח ואשר לעיתים קרובות חיים בצמצום בכדי לאפשר לארגון שלהם להתקדם. הצעירים הללו הם חלק מסביבת העבודה המודרנית אשר מעודדת אנשים לחפש אתגרים והזדמנויות חדשות באופן מתמיד, וכתוצאה מכך, הסבירות שהם ישארו בארגון לטווח ארוך היא נמוכה.

אם אתה חבר דירקטוריון או תורם אשר מודאג מעתיד האירגון, אנא אל תהסס לפנות אלינו. סודיות מובטחת.

(פזמון)  The Buck Stops with the Board

Succession Planning or “Is 120 the expected retirement date of the CEO?”

(Refrain) The Buck Stops with the Board.

Even Non Profits that are running smoothly must face the reality of succession planning. The potential crisis waiting these organizations should be addressed by the Board, which has the responsibility of discussing Organizational sustainability  AND SUCCESSION PLANNING.

succession planning pic2

Those who will suffer if there is no succession planning are:

  1. The staff of the organization
  2. Beneficiaries of the services of the Non Profit
  3. Donors
  4. Board members who have fiduciary responsibilities
  5. Successors- those who may fill the position, but find that documentation and procedures are lacking

(Refrain) The Buck Stops with the Board.

The problem is that it can be a very uncomfortable subject to discuss. Board members are often friends of the founding CEO, and they may have worked together for over 40 years! The Board have shown their commitment to the organization by volunteering their time and funds to enable the organization to achieve its goals, and the CEO may question their friendship, if succession planning is raised.

Succession planning must be discussed with the greatest confidentiality and with sensitivity to the incumbent- who may believe that their retirement date will coincide with their 120th Birthday.

There are multiple issues to be evaluated in a discussion of succession planning.

Succession Planning Decisions Board of Directors Board Committee CEO External Advisor
1.Succession process design A R C C
2.Development of Success profile and leadership competencies A R C C
3. Nomination of internal candidates to participate in succession process A R R I
4. Agreement on the prioritization and readiness of internal succession candidates based on assessment data A R C C
5. Creation and management of candidate development plans to close gaps A R C C
6. Determination and management of external search if warranted A R C C
7. Initiate transition and communications plan when a succession event is determined A R C I
R Recommend
A Approve
C Consult
I Inform

Succession planning is a business process designed to manage risk. Succession Planning not only reviews the current demands of management responsibilities, but is also an opportunity to identify leadership for future success.

We also encounter very young and impressive individuals, who have successfully launched Non Profits and are often living frugally to enable their organization to advance. These young persons, are  part of the modern work environment which encourages people to constantly seek new challenges and opportunities, and consequently the likelihood of their remaining with the Non Profit for the long term is low.

If you are a Board Member  or donor who is concerned by a “hit by the bus scenario”, please don’t hesitate to contact us. Confidentiality is assured.

(Refrain) The Buck Stops with the Board.

פתרון בעיות – כיצד לסייע במיסגור בעיות מחדש-REFRAMING

כיועצים, אנחנו מוזמנים לעתים קרובות לעמותות על ידי תורם או חבר דירקטוריון עם ההקדמה הזו: “המנכ”ל מרוכז/מקובע בבעיה X ונראה שאינו מסוגל למצוא פתרון”.

זה יכול להיות כל דבר החל מגיוס תרומות, כוח אדם, ניהול מידע ועד קשרי הנהלה/דירקטוריון.

חוסר היכולת של המנכ”ל למצוא פתרון אינו מעיד על כישוריו . אם הוא מודאג בנוגע לבעיה מסוימת – ולא מצליח למצוא פתרון – אזי הוא דואג לגבי הבעיה הלא נכונה. אם אחרי שבועות או חודשים (אין זמן מוגדר לכך) עדיין אין פתרון ברור, אז הבעיה צריכה להיות ממוסגרת מחדש. (REFRAMED)

את התהליך אנחנו יוזמים על מנת להבהיר את הבעיה מולו עומד המנכ”ל, ולא מסוגל להתגבר עליו, ואז מנסים למסגר מחדש את הבעיה.

כיצד זה מתבצע? כיצד הבעיה ממוסגרת מחדש?

אנחנו שואלים את המנכ”ל – “מה זה היה עושה עבורך, לו פתרת את הבעיה?”

מדוע אנחנו שואלים את השאלה הזו? מספר דוגמאות יבהירו את התהליך.

בעיה: המנכ”ל מתחבט במשך שבועות עם האתגר של גיוס תורמים חדשים וצעירים למאגר התומכים. התשובה היא באמצעות שינוי ההתנהגות החברתית. זהו אתגר קשה במיוחד.

אנחנו שואלים את המנכ”ל “מה זה יעשה עבורך לו פתרת את הבעיה?”

הוא משיב, שהדבר יגדיל את כמות התרומות לארגון, ויהיה לעמותה יותר כסף זמין.

אנחנו נשיב במסגור מחדש של השאלה.

כיצד יכול הארגון לייצר עוד תרומות?

באמצעות מסגור מחדש של הבעיה, המנכ”ל יהיה מסוגל לפנות אל שיטות שנוסו ונבדקו כמו  של פיתוח תורמים (DONOR DEVELOPMENT), שימור תורמים (DONOR RETENTION) וכו’, ולבחון מחדש אם אלו מבוצעות באופן אופטימלי בתוך הארגון.

מאוד חשוב להניח בצד את הבעיה ולא להתקבע עליה. הדבר יכול להיות מקור לבזבוז זמן, ולגרום להנהלה לאבד פוקוס.


בעיה: עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה מבלים כמות זמן מופרזת בפיתוח אווירה צוותית. המנכ”ל מעוניין לצמצם את הדבר, מבלי לפגוע במורל.

אנחנו שואלים את המנכ”ל “מה זה יעשה עבורך לו פתרת את הבעיה?”

המנכ”ל משיב כי על ידי צמצום משך הזמן המוקדש ל”פעילויות צוותיות”, הוא יוכל להגביר את הפרודקטיביות של העובדים.

אנחנו נשיב במסגור מחדש של השאלה. 

“כיצד ניתן להגביר פרודקטיביות של עובדים?” הדיון כעת מנותב מחדש ומתמקד בנושא ליבה של כל ארגון.

למרות שתהליך הזה נדמה פשטני, מאוד שכיח למצוא מנכ”לים של עמותות מתמקדים בבעיה כלשהי למשך זמן משמעותי, ואינם מגיעים לפתרון. מנכ”לים לרוב אינם מתנהלים כחלק מקבוצה ואין להם את ההזדמנויות העולות כחלק מדיון קבוצתי פתוח. מדי פעם הם צריכים דחיפה קטנה לצורך “מסגור הבעיה מחדש” על מנת להשיג תוצאה אפקטיבית.

כיועצים, אנחנו עובדים עם מנכ”לים ועוזרים להם לשפר את כישורי הניהול וקבלת ההחלטות שלהם.

מומלץ לצפות בהרצאה של ברנרד רוט מאונברסיטת סטאנפורד בארה”ב .

Reframing problems and getting honest- Bernard Roth, Stanford


Problem Solving- How to assist in Reframing Problems

As management consultants, we are often invited into a non profit by a donor or board member with the introduction-  “The CEO is focused/fixated on problem X and and can’t seem to find a solution”.  It could be anything from fundraising, manpower and  data management to the Management/Board relationship.

The CEO’s inability to find a solution is not a reflection of his capabilities. If they are worrying about problem- and can’t find a solution- Then they are worrying about the wrong problem. If after weeks or months (there is no clear defined time) there is still no clear solution, than the problem needs to be reframed.

The process we initiate is  to clarify those problems the CEO is facing and unable to overcome, and then try to reframe the problem.

How is this done? How is the problem reframed?

We ask the CEO- “What it would do for you if you solved the problem?”

Why do we ask this question? A couple of examples will clarify the process.

PROBLEM: The CEO is struggling for weeks with the challenge of how to to get new young donors into the donor pool.

The answer is by changing their social behavior. This is an extremely tough challenge.

We ask the CEO “What it would do for you if you solved the problem?”

He responds, that it will increase the donations to the organization, and he would have more money available.

We will respond by reframing the question.

“How can the organization  generate more donations?” 

And by reframing the question, the CEO will be able to refer back to the tried and tested methods of donor development, donor retention etc etc.and reexamine if these are optimized within their organization.

It is important to let go  of the problem and not fixate on it. This can be time consuming and makes management lose focus.

PROBLEM: Highly motivated employees seem to be spending an inordinate amount of their time on developing team spirit. The CEO wants this cut back, without harming morale.

We ask the CEO “What it would do for you if you solved the problem?”

The CEO responds that by cutting back the time spent on “team spirit activities” , it would increase the productivity of employees.

We will respond by reframing the question.

How can the productivity of employees be increased? The discussion is now redirected and focused on a core issue of any organization.

Although this discussion process seems simplistic, it is far too common to find the CEO of the Non Profit , focusing on a problem for significant amounts of time, and not reaching resolution. CEO’s are rarely part of a team and miss the opportunities offered by open group discussion. Occasionally they need to be pushed to reframe the problem to achieve effective resolution.

As management consultants, we work with CEOs and help them hone their decision making and management skills.

We recommend watching the lecture by Prof. Bernard Roth: Reframing problems and getting honest- Bernard Roth, Stanford

Finding a GREAT Fundraiser מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

!גלול למטה לעברית

Almost the hardest task- finding a great fundraiser.

A disproportionate number of non profits ask us to help them find a great fundraiser. Many have had negative (and expensive) experiences and are uncertain how not to repeat the same mistakes. All are absolutely certain that there is little correlation between the CV of the applicant for the position of fundraiser, and their chances of success.We are NOT an HR company, and do not have a short list of candidates, but we do understand the need to:

  • carefully create a job description
  • clarify the necessary qualifications and experience
  • clearly map the interview and selection process.

The above list is relevant for all hires, but the position of (successful) fundraiser is going to be one of the most difficult to fill- especially in Israel, since many Israeli non profits depend on a combination of North American and Israeli philanthropy.

Here are the 5 key tips to find the right person:

  1. The Chief Development Officer (CDF) or Director of Development or VP Development- whatever the title, carefully craft the job description. See this example.
  2. As we mentioned above, the CV is usually a weak tool to identify the right candidate. Prepare a list of interview questions based on this test outline.  Share the questions between the different interviewers.
  3. Make sure to distinguish between a development officer and an administrative support person. You typically don’t hire a VP Finance to seal envelopes- It is a waste of the skill set and organizations resources.
  4. The successful fundraiser should be part of the senior management team and must have the requisite leadership skills. He or she must be a team player, an effective supervisor, mentor, and coach for other employees. They must be a problem identifier and fixer, and also be a strategic and critical thinker. Leadership material.
  5. The successful fundraiser must clearly understand the Board / Professional leadership relationship, and be able to work with Board members.

Fundraising is for the marathon runner. With the right preparation you can increase your chances of completing the race.

fundraisingpicמשימה הכמעט הכי קשה  – מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מבקשים מאיתנו עזרה במציאת גייס/גייסת משאבים מעולים עבור הארגון שלהם. לרבים מהם היו נסיונות לא טובים ויקרים מאוד בעבר עם מגייסי משאבים שלא הצליחו במשימה, והם אינם בטוחים שלא יחזרו על אותה טעות שוב. כולם בטוחים שיש מעט מאוד קורלציה בין קורות החיים של המועמד למשרת פיתוח משאבים והסיכוי שלו להצליח בתפקיד. אנחנו לא חברת השמה ואין לנו רשימת מועמדים פוטנציאליים, אך אנחנו רוצים להציג לכם שלושה עקרונות שכדאי לזכור , בתהליך בחירת המועמד:

  • לבנות נכון את תיאור דרישות התפקיד
  • להבהיר היטב מה הם הכישורים והניסיון הנדרש לתפקיד
  • לתכנן ולעצב היטב את הראיון ותהליך הבחירה

הרשימה הנ”ל הינה רלוונטית לכל גיוס של כח אדם. משרה של גיוס כספים מקצועי ומצליח, היא אחת המשרות הקשות ביותר לגיוס. במיוחד בישראל, בה הרבה מהעמותות נסמכות על גיוס כספים מפילנתרופיה ישראלית וכן מכספי פילתרופיה המגיעים מצפון אמריקה.

להלן חמשת ההמלצות שלנו להגדלת הסיכויים למציאת האדם הנכון לתפקיד:

  1. מנהל מחלקת פיתוח משאבים, גייס משאבים, גייס כספים, או כל כותרת אחרת שתתנו לתפקיד, מחייבת השקעה ומחשבה רבה בהגדרת תפקיד מדויקת.   ראה דוגמא מצורפת
  2. כפי שהדגשנו קורות החיים הינו כלי חלש כדי לאבחן את המועמד הראוי. כדאי להכין רשימת שאלות לראיון המתבססת על הרשימה כאן. את הרשימת השאלות,  יש להעביר בין המראיינים השונים כדי שכולם יעזרו בה.
  3. חשוב להבחין בין משרה של פיתוח משאבים בארגון לבין משרה תומכת פיתוח משאבים. חבל מאוד  שאדם בעל כישורים מתאימים לפיתוח משאבים ימצא את עצמו עוסק גם בעבודות אדמיניסטרציה, זהו בזבוז של כישורים וכן של משאבי הארגון.
  4. גייס כספים מקצועי ומצליח צריך להיות חלק מצוות ההנהלה הבכירה. בעל כישורי מנהיגות ויכולת ניהול צוות. בעל יחסי אנוש טובים, הוא צריך לדעת לפקח על העובדים שלו ולהיות להם מנטור וקואצ’ר. יודע לזהות ולפתור בעיות ובעל חשיבה עצמאית ויצירתית. מאפיינים של מנהיג.
  5. גייס משאבים מקצועי חייב להכיר ולהבין את מערכת היחסים העדינה וחלוקת התפקידים בין ההנהל ולוועד המנהל, ולדעת לעבוד בשיתוף פעולה עם הוועד המנהל.

גיוס משאבים הוא כמו ריצת מרטון, עם הכנה נכונה מגדילים את הסיכויים לסיים את המרוץ בהצלחה.

The pledge didn’t arrive by Dec 31! What now?התרומה לא התקבלה. מה עכשיו

!גלול למטה לעברית

The timing of this post is deliberate, with many donors transferring funds to their favorite causes by years end, in order to enjoy possible tax benefits.

If the donor promised to send the funds and they haven’t arrived, what should be the plan of action for the CEO?

  1. If the donation is significant (i.e. greater than 2-3% of budget) than the Board should be advised immediately.
  2. Consult with the Board , to see if they have a connection to the donor, to understand the situation. This is the equivalent of “gathering intelligence” before deciding on a plan of action.
  3. If it is clear that the donor intended to make the donation, but encountered a cash flow problem, than offer to arrange a “payment plan” . Show sympathy for the donor’s situation.
  4. If the donor has reneged on his commitment, do not create a confrontational situation.
  5. Make sure the CFO is advised, to check the repercussions on the ongoing budget.
  6. Create a list of donors, who may be willing to cover the shortfall. Do NOT mention the name of the “errant” donor.
  7. Do NOT spread concern among the organization’s employees. Stress kills creativity.
  8. If the “errant” donor does not respond to an email or call, than take a break for a couple of weeks. Do not bombard him with messages, and pleas.
  9. Try to adjust programs before cutting staff. If the Non Profit is bloated, this may be an opportunity to create efficiencies.
  10. Keep the Board updated.

Are there additional plans of action? Please add your comments below.

d is for donor

הכספים שהובטחו על ידי התורמים, לא הגיעו עד ל 31 לדצמבר –  מה עושים?

בחרנו לכתוב על הנושא הזה בתזמון הנוכחי, בו תורמים רבים מעבירים כספים לארגונים המטפלים בנושאים הקרובים לליבם, בכדי להנות מהטבת המס בסוף השנה. מה אם כן על מנכ”ל העמותה לעשות כשהכסף שתורמים הבטיחו לא הגיע?

  1. אם סכום התרומה הינו משמעותי (לדוגמא < 2-3% מהתקציב) על הנושא לעבור לידיעת הוועד המנהל ללא דיחוי.
  2. התייעץ עם הועד המנהל, בדוק אם יש להם קשר עם התורם כדי להבין מדוע התרומה לא הועברה כמובטח. המידע המודיעיני הזה חשוב לפני שמתכננים תוכנית פעולה.
  3. אם ברור לך שהתורם התכוון לתת תרומה אך ניתקל בבעיית תזרים מזומנים, הצע לו תוכנית תשלומים חלופית, וכמובן גלה הבנה כלפי המצב.  
  4. במצב בו התורם התחרט על ההתחיבות שלו כלפי הארגון, אל תתעמת איתו.
  5. וודא כי נבדקות ההשלכות של ביטול ההתחייבות על תקציב העמותה.
  6. ערוך רשימה של תורמים שאולי יסכימו לכסות את הפער שנוצר עקב עזיבת התורם, וכמובן אל תזכיר את שמו של התורם שעזב.
  7. אל תעורר דאגה בקרב עובדי הארגון- מתח הורס את היצירתיות.
  8. אם התורם שנעלם לא עונה למיילים או שיחות טלפון, כדאי להפסיק לחפש אותו ולתת לו מעט זמן לנוח. לא כדאי להציף אותו עם הודעות טלפוניות ובקשות.
  9. נסה להתאים את התוכניות לתקציב החדש  לפני שאתה רץ לפטר עובדים. אם העמותה מנופחת, זה יהיה זמן מתאים להתייעלות.
  10. המשך לעדכן את הוועד המנהל בכל ההתפתחויות.


The money or the donor is tainted. Now what?כסף מוכתם

!גלול למטה לעברית

Few Non Profits would today refuse a donation from the Rockefeller Foundation (Promoting the wellbeing of humanity around the world).

It was over a century ago, that the tragedy of the Ludlow massacre occurred in Colorado, when Rockefeller minions broke a strike by spraying with oil and then igniting tents filled with women and children.

So we have established that timing, is a key variable when an NGO considers how to handle a situation where the money and/or donor are socially or legally suspect. (How many of us still boycott German products?)

Rockefeller purification of money

JDR philanthropy was attacked as “tainted money”; 1910 Puck cartoon shows him purifying it through a foundation

There are three  options available to an NGO when it discovers a donor or the money is tainted.

  1. Return the donation and remove the plaque honoring the donor.
  2. Keep the donation and remove the plaque
  3. Keep the money and leave the name plaque on the building.

What path is an NGO to choose?

A number of factors can affect the decision. (This may take more than one blog post!)

NGOs usually have several stakeholders with inconsistent goals. The stakeholders are not just the management, staff, donors and Board. They can also be those benefiting from services provided by the NGO. Rachel Fish, a Harvard student, became famous in 2004 when she successfully lobbied Harvard Divinity School to return a $2.5million gift from the anti semitic , Sheik Zayed bin Sultan Nahayan (former UAE President).

Another scenario is a “tainted” donation that was a gift marked for a specific project, which could be associated with the “crime” of the donor. This can affect the decision taken by the NGO.

If Sheik Zayed had donated the money to the Harvard Rowing team, would the public outrage have been the same?

Visibility: Some non profits may take decisions based on their evaluation that their association with the tainted money or donor will not be uncovered. They can choose to gamble that by the time the connection becomes public, it will no longer be an issue (see Rockefeller above).

Comments are welcome.  More next week.


כסף מוכתם – לא רק אצל מיידוף

מעט מאוד עמותות היום יסרבו לקבל כסף מקרן רוקפלר (קרן שמטרתה המוצהרת היא לדאוג לרווחתם של אנשים ברחבי העולם).

היה זה לפני יותר ממאה שנה שטבח נוראי התרחש בעיירה לאדלו שבקולורדו. אנשי המשמר הלאומי, במימון תאגיד הנפט של המדינה אשר בבעלות משפחת רוקפלר, טבחו ושרפו עשרות נשים גברים וילדים עובדי מכרות הפחם אשר שבתו כמחאה נגד התנאים המחפירים בהם הועסקו.

מסתבר שמשך הזמן הוא המפתח לאיך ייטו העמותות להתנהג במצב בו הכסף או התורם אינם מקובלים מבחינה חברתית או משפטית. (כמה מאיתנו עדיין מחרימים מוצרים המיוצרים בגרמניה?)

ישנן שלוש אפשריות לעמותה כאשר היא מגלה שהתורם או הכסף מוכתמים:Mark Twain Tainted Money

  1. להחזיר את הכסף ולהוציא את השלט המכבד את התורם
  2. להשאיר את התרומה אך להוציא את השלט
  3. להשאיר את הכסף וגם את שם התורם על הבנין.

באיזה דרך על העמותה לבחור?

ישנם מספר גורמים היכולים להשפיע על ההחלטה (יכול להיות שזה יקח יותר מבלוג אחד למנות את כולם…)

לעמותות יש בדרך כלל כמה בעלי עניין עם מטרות לא עקביות, בעלי העניין הם לא רק ההנהלה, הצוות, התורמים או הועד המנהל, הם יכולים להיות גם המוטבים הנהנים מפעילות העמותה.

רחל פיש (תלמידה בהרווארד) התפרסמה בשנת 2004, לאחר שמאמציה נשאו פרי, והיא הצליחה לשכנע את בית הספר לתיאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, להחזיר תרומה בסך $2,500,000. התרומה ניתנה  על ידי השיח זייד בן סולטן נהין, (נשיא איחוד האמירויות לשעבר), הידוע בדעותיו האנטישמיות.

במקרה שלפנינו רואים את הקשר הישיר בין “פשעו” של התורם לבין הפרויקט הספיציפי אותו בחר התורם לממן. דבר זה יכול להשפיע על החלטת העמותה אם לקבל את הכסף או לא.

אם שיח זייד היה בוחר לתת את הכסף לנבחרת השייט של אוניברסיטת הרווארד, לא בטוח שהציבור היה מגלה התנגדות כזאת חזקה.

ניראות: יש עמותות שיקבלו החלטה המבוססת על ההשערה כי הקשר עם הכסף אן עם התורם לא יחשפו, והן מהמרות על כך שאם בסופו של דבר יחשף הקשר יעבור מספיק זמן, שישכיח את הפשעים. (ראה מקרה רוקפלר למעלה).

הערות יתקבלו בשמחה. עוד נקודות נביא בשבוע הבא.