Finding a GREAT Fundraiser מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

!גלול למטה לעברית

Almost the hardest task- finding a great fundraiser.

A disproportionate number of non profits ask us to help them find a great fundraiser. Many have had negative (and expensive) experiences and are uncertain how not to repeat the same mistakes. All are absolutely certain that there is little correlation between the CV of the applicant for the position of fundraiser, and their chances of success.We are NOT an HR company, and do not have a short list of candidates, but we do understand the need to:

  • carefully create a job description
  • clarify the necessary qualifications and experience
  • clearly map the interview and selection process.

The above list is relevant for all hires, but the position of (successful) fundraiser is going to be one of the most difficult to fill- especially in Israel, since many Israeli non profits depend on a combination of North American and Israeli philanthropy.

Here are the 5 key tips to find the right person:

  1. The Chief Development Officer (CDF) or Director of Development or VP Development- whatever the title, carefully craft the job description. See this example.
  2. As we mentioned above, the CV is usually a weak tool to identify the right candidate. Prepare a list of interview questions based on this test outline.  Share the questions between the different interviewers.
  3. Make sure to distinguish between a development officer and an administrative support person. You typically don’t hire a VP Finance to seal envelopes- It is a waste of the skill set and organizations resources.
  4. The successful fundraiser should be part of the senior management team and must have the requisite leadership skills. He or she must be a team player, an effective supervisor, mentor, and coach for other employees. They must be a problem identifier and fixer, and also be a strategic and critical thinker. Leadership material.
  5. The successful fundraiser must clearly understand the Board / Professional leadership relationship, and be able to work with Board members.

Fundraising is for the marathon runner. With the right preparation you can increase your chances of completing the race.

fundraisingpicמשימה הכמעט הכי קשה  – מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מבקשים מאיתנו עזרה במציאת גייס/גייסת משאבים מעולים עבור הארגון שלהם. לרבים מהם היו נסיונות לא טובים ויקרים מאוד בעבר עם מגייסי משאבים שלא הצליחו במשימה, והם אינם בטוחים שלא יחזרו על אותה טעות שוב. כולם בטוחים שיש מעט מאוד קורלציה בין קורות החיים של המועמד למשרת פיתוח משאבים והסיכוי שלו להצליח בתפקיד. אנחנו לא חברת השמה ואין לנו רשימת מועמדים פוטנציאליים, אך אנחנו רוצים להציג לכם שלושה עקרונות שכדאי לזכור , בתהליך בחירת המועמד:

  • לבנות נכון את תיאור דרישות התפקיד
  • להבהיר היטב מה הם הכישורים והניסיון הנדרש לתפקיד
  • לתכנן ולעצב היטב את הראיון ותהליך הבחירה

הרשימה הנ”ל הינה רלוונטית לכל גיוס של כח אדם. משרה של גיוס כספים מקצועי ומצליח, היא אחת המשרות הקשות ביותר לגיוס. במיוחד בישראל, בה הרבה מהעמותות נסמכות על גיוס כספים מפילנתרופיה ישראלית וכן מכספי פילתרופיה המגיעים מצפון אמריקה.

להלן חמשת ההמלצות שלנו להגדלת הסיכויים למציאת האדם הנכון לתפקיד:

  1. מנהל מחלקת פיתוח משאבים, גייס משאבים, גייס כספים, או כל כותרת אחרת שתתנו לתפקיד, מחייבת השקעה ומחשבה רבה בהגדרת תפקיד מדויקת.   ראה דוגמא מצורפת
  2. כפי שהדגשנו קורות החיים הינו כלי חלש כדי לאבחן את המועמד הראוי. כדאי להכין רשימת שאלות לראיון המתבססת על הרשימה כאן. את הרשימת השאלות,  יש להעביר בין המראיינים השונים כדי שכולם יעזרו בה.
  3. חשוב להבחין בין משרה של פיתוח משאבים בארגון לבין משרה תומכת פיתוח משאבים. חבל מאוד  שאדם בעל כישורים מתאימים לפיתוח משאבים ימצא את עצמו עוסק גם בעבודות אדמיניסטרציה, זהו בזבוז של כישורים וכן של משאבי הארגון.
  4. גייס כספים מקצועי ומצליח צריך להיות חלק מצוות ההנהלה הבכירה. בעל כישורי מנהיגות ויכולת ניהול צוות. בעל יחסי אנוש טובים, הוא צריך לדעת לפקח על העובדים שלו ולהיות להם מנטור וקואצ’ר. יודע לזהות ולפתור בעיות ובעל חשיבה עצמאית ויצירתית. מאפיינים של מנהיג.
  5. גייס משאבים מקצועי חייב להכיר ולהבין את מערכת היחסים העדינה וחלוקת התפקידים בין ההנהל ולוועד המנהל, ולדעת לעבוד בשיתוף פעולה עם הוועד המנהל.

גיוס משאבים הוא כמו ריצת מרטון, עם הכנה נכונה מגדילים את הסיכויים לסיים את המרוץ בהצלחה.

The pledge didn’t arrive by Dec 31! What now?התרומה לא התקבלה. מה עכשיו

!גלול למטה לעברית

The timing of this post is deliberate, with many donors transferring funds to their favorite causes by years end, in order to enjoy possible tax benefits.

If the donor promised to send the funds and they haven’t arrived, what should be the plan of action for the CEO?

  1. If the donation is significant (i.e. greater than 2-3% of budget) than the Board should be advised immediately.
  2. Consult with the Board , to see if they have a connection to the donor, to understand the situation. This is the equivalent of “gathering intelligence” before deciding on a plan of action.
  3. If it is clear that the donor intended to make the donation, but encountered a cash flow problem, than offer to arrange a “payment plan” . Show sympathy for the donor’s situation.
  4. If the donor has reneged on his commitment, do not create a confrontational situation.
  5. Make sure the CFO is advised, to check the repercussions on the ongoing budget.
  6. Create a list of donors, who may be willing to cover the shortfall. Do NOT mention the name of the “errant” donor.
  7. Do NOT spread concern among the organization’s employees. Stress kills creativity.
  8. If the “errant” donor does not respond to an email or call, than take a break for a couple of weeks. Do not bombard him with messages, and pleas.
  9. Try to adjust programs before cutting staff. If the Non Profit is bloated, this may be an opportunity to create efficiencies.
  10. Keep the Board updated.

Are there additional plans of action? Please add your comments below.

d is for donor

הכספים שהובטחו על ידי התורמים, לא הגיעו עד ל 31 לדצמבר –  מה עושים?

בחרנו לכתוב על הנושא הזה בתזמון הנוכחי, בו תורמים רבים מעבירים כספים לארגונים המטפלים בנושאים הקרובים לליבם, בכדי להנות מהטבת המס בסוף השנה. מה אם כן על מנכ”ל העמותה לעשות כשהכסף שתורמים הבטיחו לא הגיע?

  1. אם סכום התרומה הינו משמעותי (לדוגמא < 2-3% מהתקציב) על הנושא לעבור לידיעת הוועד המנהל ללא דיחוי.
  2. התייעץ עם הועד המנהל, בדוק אם יש להם קשר עם התורם כדי להבין מדוע התרומה לא הועברה כמובטח. המידע המודיעיני הזה חשוב לפני שמתכננים תוכנית פעולה.
  3. אם ברור לך שהתורם התכוון לתת תרומה אך ניתקל בבעיית תזרים מזומנים, הצע לו תוכנית תשלומים חלופית, וכמובן גלה הבנה כלפי המצב.  
  4. במצב בו התורם התחרט על ההתחיבות שלו כלפי הארגון, אל תתעמת איתו.
  5. וודא כי נבדקות ההשלכות של ביטול ההתחייבות על תקציב העמותה.
  6. ערוך רשימה של תורמים שאולי יסכימו לכסות את הפער שנוצר עקב עזיבת התורם, וכמובן אל תזכיר את שמו של התורם שעזב.
  7. אל תעורר דאגה בקרב עובדי הארגון- מתח הורס את היצירתיות.
  8. אם התורם שנעלם לא עונה למיילים או שיחות טלפון, כדאי להפסיק לחפש אותו ולתת לו מעט זמן לנוח. לא כדאי להציף אותו עם הודעות טלפוניות ובקשות.
  9. נסה להתאים את התוכניות לתקציב החדש  לפני שאתה רץ לפטר עובדים. אם העמותה מנופחת, זה יהיה זמן מתאים להתייעלות.
  10. המשך לעדכן את הוועד המנהל בכל ההתפתחויות.

 

The money or the donor is tainted. Now what?כסף מוכתם

!גלול למטה לעברית

Few Non Profits would today refuse a donation from the Rockefeller Foundation (Promoting the wellbeing of humanity around the world).

It was over a century ago, that the tragedy of the Ludlow massacre occurred in Colorado, when Rockefeller minions broke a strike by spraying with oil and then igniting tents filled with women and children.

So we have established that timing, is a key variable when an NGO considers how to handle a situation where the money and/or donor are socially or legally suspect. (How many of us still boycott German products?)

Rockefeller purification of money

JDR philanthropy was attacked as “tainted money”; 1910 Puck cartoon shows him purifying it through a foundation

There are three  options available to an NGO when it discovers a donor or the money is tainted.

  1. Return the donation and remove the plaque honoring the donor.
  2. Keep the donation and remove the plaque
  3. Keep the money and leave the name plaque on the building.

What path is an NGO to choose?

A number of factors can affect the decision. (This may take more than one blog post!)

NGOs usually have several stakeholders with inconsistent goals. The stakeholders are not just the management, staff, donors and Board. They can also be those benefiting from services provided by the NGO. Rachel Fish, a Harvard student, became famous in 2004 when she successfully lobbied Harvard Divinity School to return a $2.5million gift from the anti semitic , Sheik Zayed bin Sultan Nahayan (former UAE President).

Another scenario is a “tainted” donation that was a gift marked for a specific project, which could be associated with the “crime” of the donor. This can affect the decision taken by the NGO.

If Sheik Zayed had donated the money to the Harvard Rowing team, would the public outrage have been the same?

Visibility: Some non profits may take decisions based on their evaluation that their association with the tainted money or donor will not be uncovered. They can choose to gamble that by the time the connection becomes public, it will no longer be an issue (see Rockefeller above).

Comments are welcome.  More next week.

 

כסף מוכתם – לא רק אצל מיידוף

מעט מאוד עמותות היום יסרבו לקבל כסף מקרן רוקפלר (קרן שמטרתה המוצהרת היא לדאוג לרווחתם של אנשים ברחבי העולם).

היה זה לפני יותר ממאה שנה שטבח נוראי התרחש בעיירה לאדלו שבקולורדו. אנשי המשמר הלאומי, במימון תאגיד הנפט של המדינה אשר בבעלות משפחת רוקפלר, טבחו ושרפו עשרות נשים גברים וילדים עובדי מכרות הפחם אשר שבתו כמחאה נגד התנאים המחפירים בהם הועסקו.

מסתבר שמשך הזמן הוא המפתח לאיך ייטו העמותות להתנהג במצב בו הכסף או התורם אינם מקובלים מבחינה חברתית או משפטית. (כמה מאיתנו עדיין מחרימים מוצרים המיוצרים בגרמניה?)

ישנן שלוש אפשריות לעמותה כאשר היא מגלה שהתורם או הכסף מוכתמים:Mark Twain Tainted Money

  1. להחזיר את הכסף ולהוציא את השלט המכבד את התורם
  2. להשאיר את התרומה אך להוציא את השלט
  3. להשאיר את הכסף וגם את שם התורם על הבנין.

באיזה דרך על העמותה לבחור?

ישנם מספר גורמים היכולים להשפיע על ההחלטה (יכול להיות שזה יקח יותר מבלוג אחד למנות את כולם…)

לעמותות יש בדרך כלל כמה בעלי עניין עם מטרות לא עקביות, בעלי העניין הם לא רק ההנהלה, הצוות, התורמים או הועד המנהל, הם יכולים להיות גם המוטבים הנהנים מפעילות העמותה.

רחל פיש (תלמידה בהרווארד) התפרסמה בשנת 2004, לאחר שמאמציה נשאו פרי, והיא הצליחה לשכנע את בית הספר לתיאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, להחזיר תרומה בסך $2,500,000. התרומה ניתנה  על ידי השיח זייד בן סולטן נהין, (נשיא איחוד האמירויות לשעבר), הידוע בדעותיו האנטישמיות.

במקרה שלפנינו רואים את הקשר הישיר בין “פשעו” של התורם לבין הפרויקט הספיציפי אותו בחר התורם לממן. דבר זה יכול להשפיע על החלטת העמותה אם לקבל את הכסף או לא.

אם שיח זייד היה בוחר לתת את הכסף לנבחרת השייט של אוניברסיטת הרווארד, לא בטוח שהציבור היה מגלה התנגדות כזאת חזקה.

ניראות: יש עמותות שיקבלו החלטה המבוססת על ההשערה כי הקשר עם הכסף אן עם התורם לא יחשפו, והן מהמרות על כך שאם בסופו של דבר יחשף הקשר יעבור מספיק זמן, שישכיח את הפשעים. (ראה מקרה רוקפלר למעלה).

הערות יתקבלו בשמחה. עוד נקודות נביא בשבוע הבא.

Do your donors have a “My money is Kosher” certificate?

!גלול למטה לעברית

How well do you have to checkout a donor? Many Israeli non profits are seriously concerned about a lawsuit  filed in Tel Aviv against some of Israel’s largest NGO’s.

From the submission to the Tel Aviv court:

the institutions unknowingly received stolen money at the expense of Madoff‘s innocent victims, and are refusing to restore the money obtained through theft and fraud to its legal owners.”

The article in Globes, mentions some of the institutions being sued including Tel Aviv University, Ben Gurion, Sheba, Technion, Jerusalem Academy of Music and Dance and many others.

We are not privy to the details of the finances of any of these organizations, but in all likelihood, any monies received have long since been spent. The Boards and Executives of these organizations are undoubtedly holding their breaths for the courts to rule – which could take many months.

And the key words- “unknowingly received”…

What are Nonprofits to do?

Hadassah Women’s Zionist Organization has already returned millions of dollars to the trustee responsible for the liquidation of Madoff’s assets.

Will donors in the future have to provide a “My money is Kosher” certificate? Who will be providing the certification?  (“I’m sorry, but we won’t eat at that restaurant. The Kosher certificate isn’t good.”)

Is the provenance of capital going to become a critical issue for non profits?

Will non profits have to ask donors and Foundations for the money trail of the sums being donated?

Are we going to see non profits declaring “bankruptcy” because of claims like this?

Do you have answers to any of these questions? Comments below please.

new-york-magazine-cover

האם חייבים לבדוק את הציציות של כל תורם? מלכ”רים  ישראליים רבים , מאוד מודאגים בגלל תביעה שהוגשה לבית המשפט  בתל-אביב נגד כמה מהעמותות הגדולות בארץ.

להלן ציטוט מהתביעה שהוגשה לבית המשפט:                                                                                      “מוסדות שלא ביודעין קיבלו כסף שנגנב והוא (נתרם) על חשבון הקורבנות החפים מפשע של מיידוף, (והמלכ”רים) מסרבים להחזיר את הכסף שהושג באמצעות גניבה והונאה לבעליה החוקיים.”

המאמר בגלובס, מזכיר כמה מהמוסדות שנתבעים כולל אוניברסיטת תל-אביב, בן גוריון, שיבא, הטכניון, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועוד רבים אחרים.

אין לנו מידע על המצב הכספי של האירגונים הנ”ל , אבל ניתן להניח שהכספים שנתרמו, מזמן שימשו את המלכ”ר למלא את היעדים שלו.

הדירקטוריונים  והמנהלים של הארגונים שנתבעו, בוודאי מוטרדים מאוד מההליך, ומהאפשרות שבית משפט יפסוק לטובת התובע.

ומילות המפתח “שלא ביודעין קיבלו כסף שנגנב” …

איך עמותה אמורה להתנהג?

“ההסתדרות הציונית של הנשות הדסה” כבר החזירו מיליוני דולרים לנאמן האחראי על פירוק הנכסים של מיידוף.

  • האם תורמים בעתיד יצטרכו להציג  תעודת “הכספים שלי הם כשרים”?
  • האם מקורו של הכספים שנתרמים, יהפוך להיות נושא משמעותי עבור מלכ”רים?
  • האם מלכ”רים יצטרכו  לשאול את התורמים והקרנות  לגבי “הנתיב של הכסף” שנתרם?
  • האם  מלכ”רים עלולים לסגור את הדלתות שלהם  בגלל תביעות מהסוג הזה?

האם יש לכם תשובות לשאלות הללו? תגובות למטה בבקשה.

Look before you jump- adopting new technologies.

!גלול למטה לעברית

New technologies can be addictive. We are programmed with a desire to learn and experiment, and the availability of  new technologies and platforms can be addictive.

For example, some nonprofits miss the target and don’t recognize that the issue is fundraising, and not the size of the donate button. They spend inordinate amounts of time and effort in arranging the slideshow on the homepage, and not realizing the issue is user engagement.

Providing recognition for a multitude of programs by having them all represented on the homepage- Does that help the user? Is that really a need you want to invest in and prioritize over others?

We have written about the ease of launching a podcast, but perhaps we were hasty and did not provide enough emphasis on the discussion necessary, prior to adopting a new technology. Does it help achieve the organization’s mission statement? Will it improve donor engagement? Will it be effective in spreading the message?

Non Profits should be very conservative before investing staff time and precious resources on solutions that don’t help them achieve their mission.

So before adopting a new  technology or platform:

  1. PLANNING: Clearly identify the organization’s needs that the new technology or platform will address.
  2. MISSION STATEMENT: Is the new technology  important for the organization and evaluate decisions with that in mind.
  3. WHY?  Employees should be encouraged to suggest new ideas and technologies but whenever they suggest a particular idea or solution, ask them to describe how that meets your organization’s needs.

New technologies should be examined through the prism of the organization’s mission statement, and utilizing a simple SWOT analysis. It is often worth the effort.

SWOT-Analysis-examples

בחן את השטח לפני שאתה קופץ למים! – אימוץ טכנולוגיות חדשות לארגון

אימוץ טכנולוגיות חדשות יכול להיות ממכר. בבני אדם תבוע רצון עז ללמוד ולהתנסות, הנגישות של הטכנולוגיות והפלטפורמות החדשות יכולה להיות ממכרת.

במרוץ הזה ישנם מלכ”רים שמפספסים את המטרה, הם לא מכירים בכך שהעיקר הוא במציאת דרך אל לב התורמים ולא גודל כפתור ההתרמה בדף הבית. הם מבזבזים הרבה זמן ומאמץ על סידור השיקופית בדף הבית ולא על מציאת תכנים ברורים ומרגשים.

יש הנוקטים בשיטה של בבקשה למתן הכרה (Like) לפעיליות של המלכ”ר. האם זה מקדם משהו? האם זה מקרב את קהל המשתמשים לארגון? האם זהו באמת צורך שאתה רוצה להשקיע בו ולתעדף אותו על פני דברים אחרים?

באחד הבלוגים הקודמים כתבנו על השקת פודקאסט לארגון, יתכן שלא מספיק הדגשנו את הצורך בדיון מקדים לפני שלוקחים החלטה לאמץ טכנולוגיה חדשה. האם הטכנולוגיה החדשה תעזור לקדם את מטרת הארגון המוצהרת? האם זה יעזור בהפניית תשומת הלב של התורמים לפעילות בארגון? האם זה יהיה אפקטיבי בהעברת המסר?

מלכ”רים צריכים לנקוט בגישה שמרנית לפני שהם משקיעים את הזמן של העובדים שלהם ומשאבים אחרים בפתרונות שלא מקדמים אותם לעבר השגת מטרת השליחות של הארגון.

אז לפני שאתם מאמצים טכנולוגיה או פלטפורמה חדשה, יש לשקול את האספקטים הבאים:

תכנון: זהו את הצורך הארגוני שאותו הטכנולוגיה או הפלטפורמה החדשה תקדם.

הצהרת השליחות: האם הטכנולוגיה החדשה חשובה לארגון? וקבלו החלטה בהתאם לתשובה לשאלה זו.

למה? חשוב לעודד עובדים בארגון להציע רעיונות חדשים וטכנולוגיות חדשות, אך כאשר הם מציעים רעיון או פתרון, צריך לבקש מהם להסביר כיצד פתרון זה מקדם את הצרכים של הארגון.

טכנולוגיות חדשות צריכות להיבחן דרך העדשה של שליחות הארגון, הן יכולות להיבחן ע”י ניתוח SWOT, שיעזור לנו להגיע להחלטה האם הן שוות את המאמץ וההשקעה.

Walk away from these donors! ?מתי מחליטים לנטוש תורם

!גלול למטה לעברית

In a recent article published on LinkedIn, Colleen Francis listed the four types of clients a business might consider not serving.

Briefly they are:

  1. The client that expects you to work only for them and all the time.
  2. The client who constantly peppers you with threats
  3. The ‘check is in the mail’ client.
  4. The prima donna client. This is the client that loudly shares joint successes, but points fingers when something doesn’t work.

So is there a corollary for donors?  Are there donors, who the NGO should consider saying “No Thanks”- and take a hit?

Here is a list we have collected from CEOs and Directors of Development of NGOs:  

  1. The donor who donates 1000 shekels but insists on numerous private meetings with the leader of the organization.
  2. The Foundation that demands copious quantities of paperwork for a $1000.-  donation.
  3. The donor who after every event held by the NGO, calls the Board Chairman to complain the sign with his name on it, wasn’t big enough.
  4. The donor who said he’d be glad to meet you- and you fly across the country and he has  a check prepared in advance for $1000.-  
  5. The donor who insists on checking the salaries of the employees in the non profit- and can’t understand why the operation can’t be run by volunteers.
  6. The donor who uses the NGO to compete with his neighbor – “If Joe, next door gives, than I’ll match that.”
  7. The donor who links his donation to performance- “If you can get 50 kids to participate in the program than I’ll donate $5000.- “
  8. The donor who says I can only meet you at three a.m.

We are sure that there are more out there, but providing your name in the comments section may be too public. Please email us your additions and we will post them anonymously .
Some may suggest that it IS worth the effort trying to meet a donor at 3am- but consider carefully whether this is an effective use of time for the Director of Development.

rhino gift

 

?מתי מחליטים לנטוש תורם

במאמר שפורסם לאחרונה ב- LinkedIn, קולין פרנסיס כתבה על ארבעה סוגים של לקוחות עסקיים שלא כדאי לקבל כלקוחות.

אז מי הם אותם לקוחות?

  1. הלקוחות שמצפים ממך לעבוד רק עבורם וכל הזמן.
  2. לקוח שמאיים עליך עם תביעות
  3. הלקוח שאומר “הצ’ק  הוא בדואר”.
  4. הלקוח הפרימדונה – זה שנמצא איתך שיש הצלחות, אבל הופך את עורו כשמשהו לא עובד.

נשאלת השאלה האם ישנה רשימה מקבילה של תורמים שאנחנו לא רוצים לעבוד איתם? האם ישנם תורמים, שהעמותה צריכה לשקול אמירת “לא תודה” – ולספוג את ההפסד?

הנה רשימה שאספנו מהמנכ”לים ומנהלי פיתוח משאבים של מלכ”רים:

  • התורם שתרם פעם אחת  1000 שקלים, אבל מתעקש על פגישות פרטיות רבות עם המנהל של הארגון.
  • הקרן שדורשת כמויות עצומות של ניירת לתרומה של $1000
  • התורם שאחרי כל אירוע שנערך על ידי העמותה, מתקשר ליו”ר הדירקטוריון להתלונן שהשלט עם שמו, לא היה מספיק גדול.
  • התורם שאומר שהוא ישמח להיפגש איתך- ואתה טס להפגש איתו, ויש לו צ’ק שהוכן מראש על סך $1000
  • התורם שמתעקש לבדוק את שכרם של העובדים בעמותה, ואינו יכול להבין למה העמותה לא יכולה לתפקד על ידי מתנדבים.
  • התורם שמשתמש במלכ”ר להתחרות עם השכן שלו – “אם ג’ו, השכן שלי נותן, אז גם אני אתרום.”
  • התורם שמקשר את תרומתו לתוצאות: “אם אתה יכול לקבל 50 ילדים להשתתף בתכנית, אני מתחייב לתרום $5000
  • התורם שאומר: אני יכול רק לפגוש אותך בשלוש לפנות הבוקר.

אנו בטוחים כי יש עוד דוגמאות. אנא שלחו לנו בדוא”ל את התוספות שלכם ואנו נפרסם אותם בעילום שם.
יש קוראים שיחשבו שזה שווה את המאמץ להפגש עם תורם ב 3 לפנות בבוקר, אבל צריך לשקול היטב,האם זה הניצול האופטימלי של שעות העבודה של מנהל פיתוח המשאבים.

#13 And the Board is responsible for?ומה בדיוק אחריות הדירקטוריון

!גלול למטה לעברית

This afternoon (24 Nov) we are presenting to  a group of Israeli  NGO Board Chairmans at a conference sponsored by the The Center for Public Leadership and Management , established by the JDC Israel. The subject of the session is “Crossing the line- Board involvement in the management of the NGO“.

We will be discussing a number of case studies, and in preparation, basic guidelines for Board responsibilities  must be clarified. The best (we could find) list was prepared by the Harvard Law School Forum on Corporate Governance and Financial Regulation and described six board responsibilities in a well-governed nonprofit organization:

The Board Role (April 2012)

The board of a well-governed nonprofit organization, like the board of a well-governed profit-making company, will do all of the following:

  1. Formulate key corporate policies and strategic goals, focusing both on near-term and longer-term challenges and opportunities.
  2. Authorize major transactions or other actions.
  3. Oversee matters critical to the health of the organization— not decisions or approvals about specific matters, which is management’s role—but instead those involving fundamental matters such as the viability of its business model, the integrity of its internal systems and controls, and the accuracy of its financial statements.
  4. Evaluate and help manage risk.
  5. Steward the resources of the organization for the longer run, not just by carefully reviewing annual budgets and evaluating operations but also by encouraging foresight through several budget cycles, considering investments in light of future evolution, and planning for future capital needs.
  6. Mentor senior management, provide resources, advice and introductions to help facilitate operations.

The spectrum of activity for Board members is a large as the number of participants, and consequently, there is little consistency in the involvement of Board members.

But the list above, can be used as a mission statement for Board members to be sure they are doing their job.

 board involvement2

ומה בדיוק אחריות הדירקטוריון?

היום אחה”צ (24/11) אנו מנחים סדנא בכנס של המכון למנהיגות וממשל- ג’וינט ישראל. נושא הסדנא הינו “לא חוצים קווים-מעורבות הוועד בניהול הארגון”

נדון במספר מקרים, אבל קודם כל חשוב להבהיר את האחריות של חברי דירקטוריון של המלכ”ר. הרשימה הטובה ביותר (שאנחנו מצאנו) הוכן ע”י הפורום של  Harvard Law School על ממשל, תאגידים, ורגולציה פיננסית. שהגדירו את ששת תחומי האחריות של הדירקטוריון בארגון ללא מטרות רווח:

  1. גיבוש מדיניות ארגונית, ויעדים אסטרטגיים גם לטווח קצר וארוך.
  2. לאשר עסקות גדולות או פעולות אחרות.
  3. לפקח על נושאים קריטיים שמשפיעים על בריאותו של הארגון- לא להיות מעורב בהחלטות או אישורים לגבי נושאים ספציפיים, שהוא תפקיד ההנהלה- אלה מעורבות בעניינים מהותיים כגון הכדאיות של המודל העסקי שלה, את היושרה של המערכות הפנימיות והבקרה שלה, וכן בדיקת הדוחות הכספיים שלה.
  4. להעריך ולסייע בניהול סיכונים
  5. תכנון ווסות המשאבים של הארגון לטווח הארוך, ולא רק על ידי בדיקה של  התקציבים השנתיים והערכת הפעולות, אלא גם על ידי בחינת הנולד דרך מספר מחזורי תקציב, בחינת השקעות באור של התפתחיות עתידיות, ותכנון להשקעות ברכישת נכסים בעתיד.
  6. תמיכה  בההנהלה  הבכירה על ידי מתן משאבים, ייעוץ, והכרויות בכדי לעזור להקל על הפעילות.

 אופי הפעילות  של חברי הדירקטוריון גדל בהתאם למספר ההחברים בדירקטוריון, וכתוצאה מכך, אין עקביות  במעורבותם של חברי הדירקטוריון.

הרשימה לעיל, יכולה לשמש כMISSION STATEMENT  לחברי דירקטוריון כדי להיות בטוחים שהם עושים את העבודה שלהם.

To  PODCAST?  What are you waiting for?

!גלול למטה לעברית

All NGOs are looking to engage their supporters and increase the pool of potential supporters. They need to recognize that people like to get information in different ways. Some people read blogs , watch video or use Facebook or Twitter . Others learn best by listening, and a Podcast lets you connect with them. 

If you are unfamiliar with PODCASTS, click here to see a choice of PODCASTS by professionals in the Non Profit sector. Careful- it can be fun and addictive.

But what does an Non Profit  have to offer in a PODCAST?  Fair question, but many managers of Nonprofits will first ask “How much does it cost to produce and disseminate?”  – Very little!

A PODCAST will ideally be 20-40 minutes and like any social media platform, success demands that the content be engaging.

Can non profits generate interesting content- YES!!!

  1. An NGO assisting lone soldiers could have a series of podcasts with two soldiers discussing their experiences. Men, women, combat, support, etc – their backgrounds and story can be riveting.
  2. An NGO assisting children with physical disabilities could generate a series of podcasts on their work methodologies in teaching  the children to lead productive lives. Social workers, therapists and even the children could contribute.
  3. Yeshivot, seminaries and Rabbinical organizations, all have talented and eloquent team members. A series of podcasts presenting opposing views on a particular issue could make for fascinating listening.
  4. NGOs assisting adults with health issues, could produce a series of podcasts with two patients discussing their adaptation to life with the disease.

The PODCAST series can be recorded and edited quickly. The PODCAST can also include a 5 minute section- “Questions from our listeners”.

Once uploaded, the PODCAST can be promoted on Facebook and shared by supporters. The investment in time and money is small, to join a fast growing social media platform, strengthen engagement with the public, and present a “leading edge” NGO!

podcast image

Our team can assist in the planning and recording of PODCASTS for NGOs in Israel.

?פודקאסט ? למה אתה מחכה

עמתות רבות מחפשות אחר דרכים כיצד לשמור על קשר עם התומכים שלהם, ולהגדיל את מספר התומכים הפוטנציאליים. חשוב להכיר בעובדה שאנשים אוהבים לקבל אינפורמציה בדרכים שונות. יש אנשים שאוהבים לקרוא בלוגים או לראות סרטוני וידיאו ויש המכורים ל facebook ו Twitter.

רוב האנשים לומדים הכי טוב ע”י הקשבה, והפודקאסט עוזר לך להתחבר אליהם. אם אתם לא חוויתם פודקאסט, תקשיבו לפודקאסטים בעברית פה.

נשאלת השאלה כיצד עמותה יכולה להשתמש בפודקאסט? ועוד לפני זה ישאלו הרבה מנהלים של עמותות, כמה עולה להפיק ולהפיץ פודקאסט? והתשובה היא מעט מאוד!

באופן אידיאלי אורכו של פודקאסט הוא בין 20 ל 40 דקות. כמו כל פלטפורמה אחרת של מדיה חברתית ההצלחה מובטחת אם התוכן יהיה מעניין.

האם עמותות יכולות להפיק תוכן מעניין – בהחלט כן!!

  • עמותה התומכת בחיילים בודדים יכולה ליצור סדרה של פודקסטים בהם שני חיילים מספרים על הנסיון האישי שלהם. זה יכול להיות גברים או נשים, חיילים קרביים- הסיפורים שלהם יכולים להיות מרתקים.
  • עמותה התומכת בילדים בעלי מוגבלות גופנית, יכולה ליצור סידרה של פודקסטים ולספר על הטכניקות בהם הם משתמשים כדי ללמד את הילדים נהל אורח חיים פרודוקטיבי. אפשר לראיין עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, וכן את הילדים עצמם שבודאי יכולים לתרום להצלחת הסרטון.
  • ישיבות, סימנרים ומכונים להכשרה רבנית, לכולם חברי צוות משכנעים ומוכשרים. סדרה של פודקסטים המציגה דעות מנוגדות בנושא מסוים יכולה להיות מרתקת.
  • עמותה העוזרת לאנשים להתמודד עם בעיות בריאות, יכולה ליצור סדרה בה החולים מספרים על ההתמודדות ועל ההסתגלות לחיים בצל המחלה.

פודקסט יכולה להיות מוקלטת וערוכה מהר. כדאי גם, שהיא תכלול פינה של חמש דקות לשאלות המאזינים. כאשר סידרה כזאת עולה לאוויר היא יכולה לעלות גם ל facebook ולהגיע לכל תומכי הארגון החברים ב facebook וגם לחברים שלהם.

ההשקעה בזמן ובכסף היא קטנה, בכדי להבטיח התשתתפות בפלטפורמה של מדיה החברתית המחזקת את הקשר עם הציבור, ומציגה עמותה עדכנית וחדשנית.

הצוות שלנו יכול לעזור בתכנון והקלטה של פודקאסטים עבור עמותות בישראל.

#11 Should nonprofit organizations engage in commercial activity?

!גלול למטה לעברית

Non-profit organizations in Israel and abroad are finding fundraising increasingly difficult . This trend is influenced by two factors:

  1. A decrease in government budgets earmarked for non-profit organizations (NGOs).
  2. A decline in contributions for social change, as philanthropy is viewed differently by the Baby Boomers as opposed to the Millennial generation.

When donations are received, they are often earmarked for a specific project, and it is difficult to cover expenses for management and development overhead. In addition, funding commitments from donors are often only for one year, making long term planning difficult, which weakens the NGOs effectiveness. Consequently, many organizations today are considering the option of income generation from commercial activity, which can  affect the organization’s activities on many levels:

The revenue generating  activity is usually related to the organization’s operation and creates the possibility of deepening and improving the social goals of the business. For example, an organization assisting young people from the periphery to find employment in high-tech, may consider opening a software development company which employs young people from the periphery.

open for business

So what is the upside of a commercial endeavor by a non profit?

  • The commercial project will expand the organization’s activities, facilitate interaction with additional audiences, and can also expand the donor base. 
  • Commercial activities must have professional financial management and workflow management   which can both improve the overall organizational efficiency.
  • Funds earned by the NGO from commercial activities are not “dedicated” funds and can be used to cover overhead expenses.
  • Initiative encourages entrepreneurial thinking, and develops a dynamic enterprise culture within the NGO.
  • Commercial activity raises the NGO’s public profile encouraging new donors to support environment.

BUT a commercial endeavor is  not suitable for every  NGO, and is definitely challenging. To develop a successful commercial entity,  it is necessary to acquire the relevant skillset,  and be prepared to accept the inevitable changes in the NGO’s culture.

למה כדאי לעמותות לפתח מנגנונים מניבי הכנסה?

עמותות רבות בארץ ובחו”ל מדווחות על קושי בגיוס משאבים. מגמה זו מושפעת משני גורמים, האחד ירידה בתקציב הממשלות המופנה לעמותות, והשני ירידה בהיקף התרומות הנובע מתמורות חברתיות, יש המבחינים בין דור המלניום לעומת דור הבייבי בומרס המשקיע את כספו בדרך שונה, ויש שקושרים את הירידה בהיקף התרומות במשברים כלכליים שפקדו אותנו מספר פעמים מתחילת שנות האלפיים.

במקרים בהם כבר מגיעות תרומות הן מיועדות לרב לפרויקט ספציפי, כך שאין אפשרות להשקיעם בהנהלה ובפיתוח. יתרה מזאת רב התרומות מגיעות בהתחייבות לשנה אחת בלבד, דבר המקשה מאוד על העמותה לפתח תוכניות לטווח ארוך, ומביא כמובן לירידה באפקטיביות הפעילות של העמותה.

אי לכך פונות עמותות רבות כיום לכיוון של הקמת מיזם מניב הכנסה, המייעל את פעילות העמותה במישורים רבים:

  • המיזם בד”כ קשור בפעילות העמותה והוא יוצר אפשרות להעמקה ואף שיפור המטרות החברתיות מתוך הפעילות העסקית. לדוגמא: עמותה העוסקת בהכשרת צעירים מן הפריפריה למציאת תעסוקה בענף ההייטק, פותחת חברת פיתוח תוכנה ומעסיקה בה צעירים מהפריפריה, שהוכשרו על ידה.
  • המיזם מרחיב את פעילות העמותה, יוצר אינטראקציה עם קהלים נוספים, ותוך כדי כך מרחיב את מעגל הלקוחות.
  • במיזמים מאין אלה, יש צורך בניהול כספי יעיל וממוקד , בנית שיטות עבודה ממוקדות מטרה, מה שמשפר את היעילות הארגונית.
  • הכספים המגיעים לארגון דרך המיזם הינם כספים חופשיים שאינם מיועדים לפרוייקט ספציפי.
  • מיזם מעודד חשיבה יזמית, ויוצר תרבות ארגונית דינמית.
  • החשיפה שהארגון מקבל דרך המיזם עוזרת בגיוס תורמים וקהלים חדשים.

עם זאת יש לזכור כי מנגנון כזה אינו מתאים לכל ארגון, והוא מביא איתו אתגרים. כדי לפתח מיזם מצליח יש צורך לרכוש ידע בעולם העסקי חברתי ולהיות מוכנים לשינוי בתרבות הארגונית שיחול עקב המיזם.

#10 How to fundraise during the security crisis in Israel

גלול למטה לעברית

The atmosphere in Israel is incredibly tense with people connected to multiple news sources. The daily terrorist attacks are highlighting hospitals, Magen David Adom  & ZAKA, who are all doing amazing work. Inevitably these organizations will leverage the situation to strengthen their fundraising abilities.

The majority of Israeli non profits are not seeing their logos and spokesperson on TV every night. How are they able to maintain and improve their fundraising?

One of the primary goals of terrorism is to spread panic, thereby disrupting everyday life. Fewer people on the streets, constant concern for family and friends and an economic slowdown are stressful and damaging.

Yet the vast majority of Israelis know that they must maintain their routines and force themselves to get on with their lives.

This approach should be adopted by Israeli non profits in their dialog with donors. It is critical that those who are benefiting from the services of the non profit , be unaffected by the current crisis. The nonprofit must attempt to provide a “business as usual” approach, and be proactive in providing their staff and “clientele” the support necessary to maintain normalcy.

The CEO of the non profit should be in touch with the Board and outline the steps being taken to maintain the level of service, while taking into account security needs. He must advise the board of the financial implications of the current situation, including expenses that are being incurred, changes in budget and possible fundraising projections. Together, the Board and CEO must agree on an action plan.

Donors should be approached and presented with the efforts being taken by the Non Profit in maintaining “business as usual” . It should be stressed that this is the most important response to terrorism in Israel, and the donors should participate in the effort. It is not enough for the donors to recognize the efforts being made by the NGO- they must feel that they are participating in these efforts.

This was first posted in eJewishPhilanthropy.

איך לגייס כספים בתקופות של משבר בטחוני?

האווירה בישראל מתוחה מאוד, אנשים מחוברים לכל ערוץ תקשורתי אפשרי בצפייה לשמוע דיווח על הנעשה.

הדיווחים על פגועי הטרור, מאירים באור הזרקורים את בתי החולים, מגן דוד אדום וזק”א. ארגונים אלו כולם עושים ללא ספק עבודת קודש ובאופן טבעי ימנפו ארגונים אלו את הסיטואציה לגיוס כספים עבור הארגון. רב העמותות בישראל, אינן רואות את הלוגו שלהן והדוברים שלהן בטלויזיה בכל ערב.

מה אם כן עליהן לעשות כדי לשמר ולשפר את יכולת גיוס הכספים שלהם?

אחת המטרות המוצהרות של הטרור היא לטעת פניקה ולהפריע למהלך החיים השותף שלנו. פחות אנשים מסתובבים ברחובות, דאגה מתמדת למשפחה וחברים והאטה כלכלית. כל אלה יוצרים אווירת משבר ופוגעים בנו.

למרות כל זאת, הרב המוחלט של הישראלים יודעים כי חובה עליהם להמשיך ולשמור על חיי השגרה עד כמה שניתן.

הגישה הזאת צריכה להיות מאומצת ע”י ארגונים חברתיים בישראל בשיח שלהם עם התורמים. חשוב מאוד שאותם הנהנים מפעילות העמותה לא יפגעו מהמצב. העמותה צריכה לשדר גישה של “עסקים כרגיל” ובאופן יזום לספק לצוות שלהם ו”לקליינטים” שלהם את התמיכה המתבקשת לשמר את פעילות השגרה.

מנכ”ל העמותה צריך להיות בקשר עם הועד המנהל ולגבש את הצעדים הנדרשים לשמר את פעילות העמותה, בהתחשב במצב הבטחוני. המנכ”ל צריך לעדכן את הועד המנהל בהשלכות הפננסיות שיש למצב על פעילות העמותה, הוצאות שהתווספו עקב המצב, שינויים בתקציב, ואפשרות של דחיית מחוייביות מצד תורמים. המנכ”ל והועד המנהל צריכים להחליט על תוכנית פעולה עקב המצב שנוצר.

התורמים צריכים להתוודע למאמצים שעושה העמותה כדי לשדר “עסקים כרגיל”. חשוב להדגיש כי זוהי התשובה שלנו  כנגד הטרור בישראל המנסה לפגוע בנו בכל תחומי החיים. התורמים צריכים גם הם להשתתף במאמץ הזה. לא מספיק שהתורמים רק יכירו במאמצים הנעשים לשמירת השגרה, הם חייבים להרגיש שהם נוטלים חלק חשוב במאמץ הזה.

אנו מאחלים לכם שבוע טוב ושקט.