Embracing Hybridity להתחבר להיברידיות

ENGLISH VERSION

להתחבר להיברידיות:

האם מלכ”רים יכולים לאמץ מודלים עסקיים מבלי למכור את הנשמה?

כלילה לנקסטר הינה יועצת לעמותות ועסקים חברתיים, המתמחה באסטרטגיות חדשניות לקידום קיימות כלכלית ואימפקט חברתי.

אנו שמחים להזמין אתכם להשתתף בוובינר (ללא תשלום) “עמותות עושות עסקים: הקמת אפיק מניב הכנסה בארגון חברתי”  12.06.2018 , ב10:00 בבוקר (כ45 דקות) .  לפרטים והרשמה

קרן בריג’ס, מבין קרנות השקעות האימפקט הגדולות בעולם, הכריזה לאחרונה על סיום סבב גיוס ראשון, על סך 50 מיליון שקלים, שמאפשר לה להשיק את סניפה הישראלי. קרן בריג’ס ישראל תהיה שחקן משמעותי בזירה שצוברת הון רציני בכדי לקדם תכניות שמייצרות “שורת רווח כפולה” – רווח חברתי ורווח כלכלי. על רקע פריחת תחום העסקים החברתיים בישראל, מה ההשלכות עבור המגזר השלישי, שתלוי בעיקר במקורות מימון ממשלתיים ופילנתרופיים? האם כדאי לעמותות לפתח גם הן מסלולים “היברידיים”?

יתרונות ואתגרים ביישום אסטרטגיה היברידית בעמותה

היתרונות בהקמת מודל עסקי בארגון חברתי דיי ברורות – גיוון מקורות המימון, יצירת הכנסות גמישות ופריצה לזירות מעורבות והשפעה חדשות. גישת רשויות המס היא , שמותר למלכ”רים בעלי סעיף 46א’ להרוויח עד 25% מהכנסותיהם השנתיות באסטרטגיות מניבות הכנסה עצמאיות. עמותות רשומות שאינן בעלות סעיף 46א’, מורשות להניב עצמאית עד 50% מהתקציב. לפיכך, מנגנון עסקי הינו מרכיב לגיטימי באסטרטגיית פיתוח משאבים של העמותה. מעבר לכך, לאפיק עסקי אסטרטגי פוטנציאל להרחיב משמעותית את האימפקט החברתי של הארגון.

עם זאת, לארגונים חברתיים יש גם סיבות להסס. חששות שהמהלך עשוי להרחיק אותם מהמיקוד החברתי (“mission drift”) או להרחיק תומכים ותורמים קיימים, שאלות ארגוניות לגבי ניהול המיזם ומיקומו בארגון, ודאגות שבסופו של יום ההחזר הכספי לא יצדיק את המאמץ. בנוסף, עמותות וארגונים חברתיים נוטים להילחץ משפה עסקית. מוצרים, לקוחות, שווקים, ביקוש, מכירות, תחזיות פיננסיות, רווחים, וכו’: השפה בעולם העסקי, ומה שעומד מאחוריה (מבחינה תפעולית, כלכלית, ופסיכולוגית) הינה מחוץ ללקסיקון של ארגון חברתי, ומרגישה לו במקרה הטוב זר ובמקרה הרע גורם המאיים על ערכיו.

למעשה, הרבה עמותות וארגונים חברתיים כבר מיישמים אסטרטגיות עסקיות. המפה החברתית של מידות, שהתפרסמה לראשונה בשנת 2016, מצאה כי 17% מההכנסות של המגזר השלישי הינן הכנסות עצמאיות. מדובר ב-17% מתקציב ממוצע של ארגון חברתי שמיוצר ע”י אסטרטגיות עסקיות: רווחים ממכירות של מוצרים או שירותים המושקעים חזרה בפעילויות החברתיות של הארגון. ברוב המקרים, עמותות אינן קוראות לפעילות שכזו “אסטרטגיה עסקית”. לרוב, מדובר ב”דמי השתתפות” הנכנסים מפעילות ואינם פרי חשיבה אסטרטגית שמטרתה צמיחה כלכלית והגדלת האימפקט. אף על פי כן, המגמה מעידה על בסיס קיים ומתחזק להיברידיות, שלצד הזדמנויות המימון השונות, מהווה הזדמנות שכדאי לארגונים חברתיים למנף. בהתאם לכך, השאלה המרכזית אינה האם כדאי למלכ”רים לאמץ אסטרטגיות עסקיות, אלא כיצד עליהם לעשות זאת.

חמישה עקרונות (Best Practice) בהקמת מנגנון עסקי-חברתי בארגון חברתי

מנגנון עסקי-חברתי בארגון חברתי צריך לענות על העקרונות הבאים:

  1. יצירת ערך כפול – חברתי וכלכלי. מנגנון עסקי בארגון חברתי חייב לייצר רווח חברתי לצד הרווח הכלכלי, מטעמים אידאולוגיים, ארגוניים, ומיתוגיים. המחשבה שניתן לייצר פעילות עסקית נפרדת שתאוזן באמצעות הפעילות החברתית הקיימת היא חשיבה מוטעית, שעשויה להוביל להתרחקות מהחזון החברתי והתמודדות עם מתחים נוספים.
  2. התבססות על ערכי ונכסי הארגון. ה-DNA של הארגון – הערכים שלו, הידע והמיומנויות שהוא צבר, בעלי העניין וזירות ההשפעה שלו, חייבים להוות את הבסיס למנגנון מניב ההכנסה שלו. על מנת לאפשר זאת בצורה מיטבית, כדאי לעשות מיפוי וניתוח ארגוני מעמיק כצעד ראשון בפיתוח המנגנון.
  3. מענה על דרישה מובהקת בשוק. עקרון זה מהווה לעיתים אתגר עבור ארגונים חברתיים, במיוחד ארגוני שינוי חברתי שעיקר עשייתם כרוך בשכנוע קהלים לגבי צדקת מטרתם. מומלץ תמיד לבחון הצעה עסקית-חברתית בתהליך ניתוח היתכנות יסודי, הכולל מרכיבי ניתוח שוק.
  4. היטמעות במבנה הארגוני, בממשקים וסנכרון עם מחלקות רלוונטיות. פרויקט ששואף לייצר רווח כלכלי וחברתי חייב להיות מסונכרן עם תכניות הליבה של הארגון. עמותות שמשאירות את ניהול הפרויקט כולו בידי מחלקת פיתוח המשאבים עשויות להתקשות לממש את הפוטנציאל הרווחי והחברתי שלו.
  5. קיימות המנגנון לטווח רחוק. המונח בר קיימאבהקשר העסקי נשען על הוכחת הביקוש בשוק, כדאיות כלכלית, ותחזיות צמיחה חזקות. במילים אחרות, הארגון צריך לבסס את הפרויקט שלו על תכנית עסקית יסודית ואמינה, דבר שכרוך בדרך כלל בלמידה והקשעת זמן של אנשי הארגון.

תופסים מקום סביב שולחן השקעות האימפקט

ולבסוף, חזרה לעניין שממנו התחלנו – השקעות אימפקט. האם הייתי ממליצה לארגון חברתי להיכנס לשותפות עם קרן השקעות אימפקט, בהבנה שמדובר בהלוואה שנידרש להחזירה? בזהירות ובהתאם לתכנית עסקית חזקה, זו בהחלט אופציה שעמותה איננה צריכה לשלול על הסף. לא כל קרנות האימפקט זמינות לעמותות. קרן ברג’ס, לדוגמה, תשקיע אך ורק בתכניות עסקיות-חברתיות של עסקים. אך ישנן מספר קרנות שמזמינות שיתופי פעולה עם עמותות, במיוחד קרנות שצמחו מתוך הזירה הפילנתרופית. אחת שכזו היא Si3, קרן אימפקט שהוקמה ב-2016 על-ידי המגבית הבריטית – UJIA, כהשלמה לאסטרטגיה הפילנתרופיות של המגבית.

שוחחתי עם דליה בלאק, היועצת העסקית של ה-Si3, שסיפרה לי למה לדעתה כדאי לעמותות לשקול הלוואת אימפקט:

“במקרה של עמותה שתייצר הכנסות עצמאיות, האופציה להסתייע בהון השקעות אימפקט הינה אטרקטיבית. ניתן להיעזר בהשקעה בכדי לפתח ולהצמיח את העמותה, לזכות בחוזים או לרכוש נכסים. ניתן להחזיר את ההלוואה דרך פעילויות מסחריות, מכירת שירותים, או רכישת חוזים נוספים עם גורמים ממסדיים או פרטיים.”

במילים אחרות, השקעת אימפקט מעניקה אפשרויות בשלבים ראשוניים של בניית מנגנון עסקי שמענק פילנתרופי לא תמיד יאפשר. בהתאם לצמיחת המנגנון העסקי, ניתן יהיה להחזיר את ההלוואה בדרכים יצירתיות ובמודלים של win-win. מעבר לכך, יצירת שותפות עם גורם מממן מתוך העולם העסקי היא דרך מצוינת לקבל סיוע לניווט בטריטוריה בלתי מוכרת ולבנות את יכולתה העסקית של העמותה.

החשוב מכל, מילוני דולרים זורמים לתוך הזירה החברתית בישראל דרך השקעות אימפקט. חובה על המגזר השלישי, המגזר שמבין הכי טוב בשינוי חברתי ובאימפקט חברתי, לרכוש לעצמו מקום סביב השולחן ולהשתתף בחלוקת המשאבים הללו למטרות החברתיות שלמענן הוא פועל.

אני שמחים להזמין אתכם להשתתף בוובינר (ללא תשלום) “עמותות עושות עסקים: הקמת אפיק מניב הכנסה בארגון חברתי”  יוני 12 , ב10 בבוקר (כ45 דקות) .  לפרטים והרשמה!

כלילה לנקסטר הינה יועצת אסטרטגית לעמותות ועסקים חברתיים, המתמחה בפיתוח משאבים ופיתוח עסקי-חברתי. כלילה בעלת 20 שנות ניסיון של ייעוץ והובלה בארגונים חברתיים בארץ ובעולם. לאורך השנים, ליוותה עשרות עמותות, מיזמים והתארגנויות קהילתיות, הפועלים במגוון תחומים וזירות, בהיקפים ושלבי התפתחות שונים.


Embracing Hybridity: can non-profits do business without selling their soul?

Kalela Lancaster

Kalela Lancaster is an independent consultant to non-profits and social enterprises in Israel, specialising in innovative strategies to advance sustainability and social impact.

Global impact investing giant Bridges Fund Management recently announced it had completed the first round of fundraising – to the tune of $50 million – to launch its Israel operations. The Israeli Bridges Fund will be the latest major player in a field which is rapidly amassing serious capital to advance programmes which promise a “double bottom line” – both social and financial returns.

As the field of social enterprise blossoms in Israel, what is the implication for Israel’s non-profit sector, which depends primarily upon governmental and philanthropic funding? Should non-profits, too, seek to forge hybrid routes to sustainability?  

The benefits and challenges of hybridity in a non-profit

The basic benefits of business models of income generation for a non-profit are clear: funding diversification, flexible income and new arenas of engagement. According to Israeli law, a registered non-profit with the tax exemption clause 46a can earn up to 25% of its annual income through self-generation models. For a non-profit without 46a, the proportion is 50%. So business models are a legitimate aspect of a non-profit’s development strategy. Beyond this, strategic business avenues can significantly advance programmatic scaling and impact.

But non-profits also have reasons to hesitate. Concerns about losing their social focus (“mission drift”) or alienating donors, management issues, fears that the ROI will not justify the effort, and a basic unfamiliarity with business concepts. Products, customers, markets, demand, sales, revenue, forecasts, profits and so on: the language of commercial practice, and the operational, financial and psychological elements underpinning it can feel alien and threatening to non-profits, and at odds with their culture and values.

Nonetheless, most Israeli non-profits are already employing business strategies. In a comprehensive mapping published in 2016 by Midot, the group found that 17% of income to the non-profit sector is self-generated. That’s 17% of an average organisation’s budget generated through business practices: profits from sales of goods or services which go towards funding their non-profit activities.

Many non-profits don’t consider these “business practices”. Often they are participant contributions to activities, rarely founded upon strategic considerations of scaling and impact. But the existing base for hybridity is solid and growing, which – alongside burgeoning investment opportunities – presents an exciting opportunity for non-profits to leverage for greater impact. The key question, then, is not should non-profits embrace hybridity, but rather how should they do so?

Five Best Practice Principles for an Income Generating Mechanism in a Non-Profit

A successful non-profit serving social-business proposition will adhere to these five principles:

  1. It must create dual value – both social and financial. Dual value creation is crucial – from ideological, organisational and branding perspectives – for any income generating mechanism whose aim is to serve a non-profit mission. It is not enough to consider a commercial venture as being balanced by existing social activities. The drain on organisational resources by activities totally unrelated to its mission can result in internal conflict and alienation of staff and supporters.
  2. It should be based on the values and assets of the organisation. An organisation’s core DNA – its values, expertise, stakeholders and spheres of influence – needs to serve as the foundation for its business concept. To do this effectively, the organisation should first undertake a thorough inventory and analysis of their values and assets.
  3. It needs to meet a clear market demand. For social change non-profits in particular – which work to sway others – it can feel counter-intuitive to switch to market driven principles of operation. To establish demand, a social-business proposition should always be tested with a thorough feasibility study, including solid market research elements.
  4. It must be firmly entrenched in the organisational structure, with a clear model of interface and integration with relevant departments. As a tool for dual-value creation, the income generating mechanism needs to be integrated and synchronised with programmatic departments. When non-profits operate a social business solely out of their resource development department, they often struggle to achieve the level of impact and income that it has the potential to deliver.
  5. It needs to be sustainable for the long-term. Long term sustainability is based on market demand, financial viability, solid growth forecasts and other business concepts that may be new to non-profits, and need to be researched thoroughly and addressed in a comprehensive business plan.

Getting a Seat at the Impact Investing Table

And finally, the topic with which we began – impact investing. Would I advise a non-profit to go for an impact investment that it has to pay back later?

With appropriate caution and a solid business plan, this option shouldn’t be rejected out of hand. Not all impact investment funds are open to non-profits – the new Israeli Bridges Fund being one which is not. But several are, including some from the traditional philanthropic arena. One of these is Si3, a social impact fund launched in 2016 by UJIA to complement its philanthropic activity. Dalia Black, Si3’s business advisor, told me why she thinks it’s worth it for non-profits to take the leap:

In a situation where a non-profit has the ability to generate revenue, utilising social investment capital can be very attractive. The investment capital can be used to develop or grow the business, provide working capital to deliver contracts or buy assets. The investment can be repaid through trading activities, fee-paying service models or additional Government/private contracts.”

In other words, an impact investment can provide the kind of flexibility, access and scale that a philanthropic grant cannot, and as the business progresses, repayment may be possible in creative, win-win ways. Furthermore, partnering with an impact investor can help a non-profit to build its capacities to navigate unfamiliar territory and successfully operate its business model.

Perhaps even more importantly, with millions of dollars being directed to social causes through impact investments, Israel’s non-profit sector – the very sector whose lifeblood is social change and social service – should find a way to take a seat at the table, and ensure that funds are channelled to the causes and strategies that they understand best.

 ============================================================

Hi there,

You are invited to a Zoom Webinar  in Hebrew.
When: Jun 12, 2018 10:00 AM

עמותות עושות עסקים: הקמת אפיק מניב הכנסה בארגון חברתי
עם כלילה לנקסטר, יועצת לפיתוח עסקי-חברתי

Register in advance for this webinar. After registering, you will receive a confirmation email containing information about joining the meeting.

Kalela Lancaster

Kalela is a strategic consultant to non-profits and social enterprises, specialising in strategies to advance sustainability and social impact. With 20 years of experience in leadership & advisory positions in the non-profit sector, Kalela has worked with scores of non-profits and social enterprises of all sizes and stages of development through consulting and mentoring, organisational strategy processes, and  training workshops and courses.

 

 

What exactly motivates your donor? מה מניע את התורם שלך?

גלגל למטה לעברית

Most nonprofits track a few basic pieces of information related to donations: the last date a donor gave, the sum donated, contact information, and perhaps log correspondence and calls.

But what happens when the CEO or the Director of Development leaves? Even if the handover to the new employee is organized, it is difficult to transfer the ESSENCE of the relationship with a donor. The pieces of information, outlined above, provide facts, but the depth of the relationship with the donor may disappear alongside the departing employee.

What makes the donor write a check — and why a sum of X and not 2X?

Intelligence organizations quantify what motivates the people they seek to enlist.  They have adopted, among other tools, a concise methodology for quantifying motivation:

M.I.C.E.

Money
Ideology
Conscience
Ego

This theory argues that all humans are motivated by at least one of four basic factors – money, ideology, conscience, or ego.

In the world of philanthropy, the promise of acquiring money generally does not motivate a donor. It is the other three variables – Ideology, Conscience and Ego (ICE) – that constitute the essence of why donors give.

Therefore, in preparation for an inevitable eventual handoff (all staff will eventually transition) and to better capture critical donor information, we advise our clients to denote, in their database of donors, a grade or score for each of the ICE variables. For example, if Mrs. Schwartz donates to a youth-at-risk afterschool center nonprofit because she feels a moral imperative to help less-fortunate children, she would receive a high score for C (Conscience). If her personal ideology (political leanings, etc) was unclear and she always donated anonymously, I (Ideology) and E (ego) she would receive a low or no score. This information is critical to know when contacting a donor, and will shorten the learning curve of a new CEO or Director of Development.

Try using the M.I.C.E test on politicians. We have a comment section below. Enjoy.

 

I.C.E. מה מניע את התורם שלך? זה

רוב העמותות עוקבות אחר כמה נתונים בסיסיים הקשורים לתרומות: התאריך האחרון שניתן תרומה, הסכום שנתרם, פרטי הקשר, ואולי התכתבות ביומן ושיחות.

אבל מה קורה כאשר המנכ”ל או מנהל הפיתוח עוזב? גם אם מסירת התפקיד מאורגנת, קשה להעביר את הקשר המיוחד שיש לכל  תורם. פיסות המידע, המפורטות לעיל, מספקות עובדות, אך עומק הקשר עם התורם עלול להיעלם לצד העובד היוצא.

מה מניע התורם  לכתוב המחאה – ולמה סכום של X ולא 2X?

ארגוני המודיעין  יודעים לכמת מה מניע את האנשים שהם מבקשים לגייס. הם אימצו, בין היתר, מתודולוגיה תמציתית לכימות המוטיבציה:

כֶּסֶף
אִידֵאוֹלוֹגִיָה
מַצְפּוּן
אֶגוֹ

באנגלית M.I.C.E

Money
Ideology
Conscience
Ego

תיאוריה זו טוענת כי כל בני האדם מונעים על ידי לפחות אחד מארבעת הגורמים הבסיסיים – כסף, מצפון אידיאולוגי או אגו.

בעולם הפילנתרופיה, ההבטחה לרכוש כספים בדרך כלל אינה מניעה תורם. אלה שלושת המשתנים האחרים – אידיאולוגיה, מצפון ואגו (ICE) – מהווים את המהות של מדוע התורמים נותנים.

לכן, כהכנה למעבר הבלתי נמנע בסופו של דבר (כל הצוות ישתנה בסופו של דבר) וכדי להבין טוב יותר את המידע לגבי התורם, אנו מייעצים ללקוחותינו לציין במאגר הנתונים של התורמים, ציון עבור כל אחד ממשתני ה- ICE. לדוגמה, אם גב’ שוורץ תורמת למרכז לנוער בסיכון, כי היא מרגישה צורך מוסרי לעזור לילדים פחות בני מזל, היא תקבל ציון גבוה עבור C (המצפון). אם האידיאולוגיה האישית שלה (נטיות פוליטיות וכו ‘) לא הייתה ברורה והיא תמיד  תרמה בעילום שם, I (אידיאולוגיה) ו- E (אגו) היא היתה מקבלת ציון נמוך עבור משתנים אילו.

מידע זה הוא קריטי לדעת איך ומתי לפנות לתורם, וכן לקצר את עקומת הלמידה של מנכ”ל חדש או מנהל פיתוח.

נסה להשתמש במבחן MICE על פוליטיקאים. תהנו!  נשמח לקבל הערות..

Dramatic (positive) changes in the ability of Israeli non-profits to fundraise in Australia. !גיוס כספים באוסטרליה- אפשרי

SCROLL DOWN FOR ENGLISH

שלום רב,

לפני כשנה , עקב פסק דין תקדימי באוסטרליה , שונו לטובה התקנות המאפשרות למלכ”רים בישראל לגייס תרומות. עד לאחרונה היו שתי מיגבלות עיקריות שהקשו על גופים ישראלים לגייס תרומות.

  1. מגבלות על היעדים שעבורם ניתן לגייס תרומות (סביבה וחינוך בלבד)
  2. מגבלות על הצינורות שבהם היה אפשר להוציא את הכסף מאוסטרליה.

למעשה שתי המגבלות הוסרו. היום ניתן להקים גוף “…FRIENDS OF”  כמעט לכל מטרה , וניתן להעביר את הכספים ישירות למלכ”ר בישראל,  ללא צורך בגוף נוסף (שאולי היה לוקח אחוז מסויים כעמלה).

ההליכים הנדרשים להקמת הגוף, הינם לאין עורך קלים יותר מאשר הקמת 501c3 בארה”ב.

התקנות דורשות 5 אנשים שיסכימו להיות חברי הנהלה. על סמך הדיונים שלנו עם רו”ח שפועל בתחום באוסטרליה, מומלץ ש1-2 מחברי ההנהלה יהיו ישראלים הקשורים למלכ”ר בישראל. חשוב להציג זיקה בין הגוף האוסטרלי ולמלכ”ר הישראלי.

חשוב לדעת, שאם האירגון האוסטרלי מגייס פחות מAUS$250000 בשנה, אין צורך להציג דו”ח כספי מבוקר ע”י רו”ח, כך שעלויות האחזקה השוטפת של הגוף שואפת לאפס!!

עלויות ההקמה של הגוף הינם בין AUS$1000 עד $2000 – חד פעמי. ההליך לקבל את ההכרה לוקחת בין 4 עד 6 חודשים.  הגוף שנותן את ההכרה הינו http://www.acnc.gov.au  .

לדוגמה, מגן דוד אדום באוסטרליה , מגייסת כספים ומעבירה אותם ישירות לארץ, ללא מתווך או כל גורם ביניים. אזרחי אוסטרליה שיתרמו לגוף באוסטרליה , יקבלו את ההכרה לתרומה ממס הכנסה האוסטראלי.

למעשה, כל מלכ”ר ישראלי שמגייסת כספים באוסטרליה, או נמנעה מכך עקב התקנות הישנות, ומכירה 3-4 אנשים שיסכימו להיות חברי הנהלה (BOARD)  של הגוף החדש , כדאי לשקול האופציה להרחבת גיוס כספים ע”י הקמת גוף “FRIENDS OF”

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה, ולהפנות אתכם לרו”ח באוסטרליה שיציג אתכם ויעזור לקבל את הרישום בACNC.

בהצלחה

דני אוברמן

אופיר שאר רו”ח ועו”ד

Until recently, there were two main barriers that made it difficult for Israeli non profits to raise funds in Australia for philanthropic causes.

  1. Limitations on the goals for which donations could be raised (environment and education only)
  2. Limitations on who was authorized to transfer funds to Israel.

In fact, both limitations have been reduced. Today, a “FRIENDS OF” body can be established for almost any purpose, and the funds can be transferred directly to the nonprofit organization in Israel, without the need for another entity (which might have taken a certain percentage as a commission).

The procedures required for establishing the entity, are infinitely easier than the establishment of 501c3 in the USA.

Five people must agree to become Board members of the Australian organization. Based on our discussions with an Australian Chartered accountant , very familiar with the regulations,  it is recommended that between one and two members of the Board be Israelis associated with the nonprofit organization in Israel. It is important to present a link between the Australian body and the Israeli non-profit organization.

If the Australian organization raises less than AUS $ 250,000 per year, there is no need to present an audited annual financial report by an accountant, so that the ongoing maintenance costs of the entity are very small !

The costs of establishing the legal entity in Australia are between AUS $1000 and $2000 – one time charges. The procedure to receive recognition takes between 4 to 6 months. The body giving recognition is http://www.acnc.gov.au.

For example, Magen David Adom Australia, can fundraise and transfer the funds directly to Israel without any intermediary. Australian citizens who donate to the Australian body will receive recognition for the contribution from the Australian Taxation Authorities.

In fact, any Israeli non-profit organization that raises money in Australia, or was prevented from doing so by the old regulations, and can enlist  3 or 4 Australians  who agree to be board members of the new entity, should consider the option to expand fundraising by establishing a “FRIENDS OF…” entity in Australia.

We will be happy to assist you with any questions, and will direct you to an Australian Chartered Accountant familiar with the procedure and working with Israeli non profits.

Danny Oberman

Adv. Ofir Shaer  CPA

 

 

Top 10 Grant Writing Tips ! עשרת הדיברות לכתיבת בקשות לתמיכה מקרנות בחו”ל

TOP 10 GRANT WRITING TIPS: SCROLL DOWN FOR ENGLISH

 

10 הטיפים הכי טובים לכתיבת בקשת מימון (מבוחנת בקשות-מימון לשעבר)

שלום! שמי קרן פלייש, ולאחרונה התחלתי לעבוד כיועצת בכירה ב ” NGO Best Practices Clinic”. דני ביקש ממני לחלוק קצת מניסיוני בענייני כתיבת בקשות למענקים, מכיוון שהשגתי בהצלחה תקציבים לפרוייקטים שלי בעבר. מה שדני לא ידע (ושאולי יעזור לכם), שבנוסף לכתיבת בקשות בעצמי, בעברי גם השתתפתי בוועדות אישור מענקים, וקיבלתי החלטות תקציביות בשם קרנות גדולות. אני שמחה לשתף אתכם בתובנות שלי להלן, הנכתבות מנקודת המבט הן של המבקש, והן של המעניק. אם ברצונכם להיעזר בנו יותר לעומק, אתם מוזמנים להתקשר אלינו.

  1. ה”למה” – לפני שאתם מגישים בקשה לתקציב כלשהו, דעו בבירור למה אתם מבקשים אותו. כן, הארגון שלכם צריך תקצוב. התחילו בביצוע הערכה כלכלית – כמה כסף בדיוק אתם צריכים ואיך אתם מתכוונים להשתמש בו. החליטו האם יש לכם צורך במענק תקציבי מוגבל, או כללי יותר. חשבו ארוכות כיצד התקציב החדש ישפיע על העמותה שלכם.
  2. הצורך – בהצעתכם, פרטו והדגימו מהו הצורך שארגונכם עונה עליו. בקשת מענק אידאלית תציג מידע, מחקר וסטטיסטיקות ממקורות חיצוניים ואמינים. הציגו את הצורך בצורה שמראה כי  הארגון שלכם הוא זה שעונה עליו בצורה מיטבית וייחודית.
  3. ההתאמה – חקרו ומצאו את הגורם המממן המתאים ביותר לבקשה שלכם. האינטרסים חייבים להיות משותפים. השידוך הנכון הינו המממן שייענה לכם בחיוב ויתמוך בעבודת הארגון שלכם מכיוון שהדבר מתאים לאינטרס שלו ולמטרה שלו – ולמצוא אותו זה חצי מהעבודה.
  4. התקציב –התקציב שלכם והנרטיב הארגוני שלכם צריכים לספר את אותו הסיפור. התקציב צריך להיות אלגנטי, מאורגן היטב ובהיר, ולשקף בדיוק את הנרטיב הארגוני. אל תעגלו פינות (אל תבקשו $30000 אם אתם צריכים תקציב למשכורת של $29900 ).
  5. העלות האמיתית – הבקשה שלכם צריכה לכלול את העלויות העקיפות והאדמיניסטרטיביות, בנוסף לעלות הישירה של התכנית או השירות שאתם מבקשים שיתוקצב. מנגד, אל תגזימו ותבקשו  $10000 רנדומליים עבור “ניהול משרד” מבלי להסביר מה המשמעות של כך. בדקו מהן העלויות של פרויקטים דומים והציגו הערכה ריאלית לעלויות העקיפות שלכם.
  6. השפה – אתם רוצים לתאר את בקשתכם בצורה ספציפית, תוך כדי שמירה על תמציתיות. אל תשתמשו בשפה נמלצת ואל תוסיפו מידע שאיננו רלוונטי. ענו לשאלות בצורה ישירה וברורה. בנוסף, אל תשתמשו בז’רגון הפנימי של התחום שלכם או הארגון שלכם. המממן לא צריך להכיר את מורכבויות הארגון שלכם, או לחפש את משמעות ראשי-התיבות שכתבתם.
  7. האמת לאמיתה –אל תציגו פרויקטים קיימים כמשהו “חדש”. פעלו בכנות – אם אתם סטארט-אפ, או תנועה עממית וצעירה (grassroots), אל תנסו להציג עצמכם כעמותה גדולה ומבוססת הפונה לקהל של אלפים. המממן הנכון ירצה להשקיע בכם, קטנים ככל שתהיו.
  8. ההערכה –קרנות וגורמים מממנים אחרים אובססיביים לגבי מדדים ותוצאות. וודאו שאתם מתחקרים ומעריכים את כל התכניות שלכם, ומודדים את התוצאות וההשפעה שלהן. כמובן שיש בכך גם תועלת עצמית לכם, מכיוון שתחקור והערכה יגלו את מידת היעילות של התכניות שלכם.
  9. המעקב –בין אם הקרן מבקשת זו ובין אם לא, הקפידו לשלוח לגורם המממן דוחות מעקב, המפרטים כמה ואיך השתמשתם עד עתה בתקציב שקיבלתם, ומהן התוצאות שראיתם עד עכשיו. שמרו על מערכת היחסים עם הגורם המממן וודאו שהוא מודע לכל שינוי או התקדמות, ככל שהפרויקט מתקדם.
  10. השקעה לטווח ארוך –רוב בקשות המענק הראשונות של ארגונים אינן מתקבלות. אבל כשהן כן מאושרות, בכוחן לשנות את התמונה מן היסוד עבור הארגון שלכם, והמימון יכול להיות משמעותי מאוד. אבל, חשוב לזכור שמענקים הם כלי ארוך-טווח: הפנייה הראשונה לגורם המממן יכולה לעסוק רק בהצגת הארגון ובהיכרות ביניכם, ולכשתגיע הפנייה השנייה, הקרן כבר תהיה מוכנה לתקצב אתכם. מכיוון שמדובר במערכת יחסים, היא צורכת זמן ואנרגיה. היעזרו בגורם חיצוני (חבר/מתנדב/אנחנו!) אם אין לכם את הזמן או הניסיון הדרוש בכדי לחפש אחר מענקים ולכתיבת הבקשות.

בהצלחה!

grant writing pic

 

Top 10 Grant Writing Tips (from a former grants allocator)

 
Shalom / Hello! I’m Karin Fleisch, brand new Senior Consultant at NGO Best Practices Clinic. Danny asked me to share some wisdom related to grant writing, as I’ve had success with getting proposals funded in the past. What he didn’t know (and what might benefit you), is that in addition to grant writing, I’ve sat on grant allocation committees, and made funding decisions, on behalf of a large foundation. I’m delighted to share the quick tips below with you, written from the perspective of both grantee and grantor. If you want deeper or personalized help with grant writing, give us a call.
1. The WHY – Before applying for any funding, know, very clearly, why you are writing the grant proposal. Yes, your organization needs funding. Start by establishing how much money you need and exactly how you intend to spend it. Decide if you need restricted or general operating grants. And think through how this funding will affect your NGO.
2. The NEED – In your proposal, demonstrate the need that your organization is addressing. Ideally, use research, data, and statistics from reliable, external sources. Build a compelling case that your organization is uniquely positioned to address this need.
3. The FIT – Do your research to find the best funder for your proposal. Interests must align. Finding the right match – the funder who will partner with and support your NGO’s work because it is also in line with THEIR mission – is half the battle.
4. The BUDGET – Your budget and narrative need to tell the same story. The budget should be as elegant, well-organized, and clear as the narrative. Avoid rounding (don’t ask for $30,000 if you need funding for a salary of $29,900).
5. The TRUE COST – Your funding request should include administrative and overhead costs, in addition to the direct cost of providing your programs and services. On the other hand, don’t go overboard and ask for a random $10k for “admin” without explaining what that means. Research standard prices and comparable projects to ensure your ask is realistic.
6. The LANGUAGE – You want to be descriptive and specific but concise. Do not use flowery language or include irrelevant information. Answer questions directly and clearly. Also, avoid jargon. The funder doesn’t know the intricacies of your organization and shouldn’t need to look up acronyms.
7. The HONEST TRUTH – Don’t repackage existing programs into something “new.” Embrace truth – if yours is a start-up, grassroots organization, do not attempt to portray it as a huge, established NGO that reaches thousands. The right funder will want to invest in your operation, small as it may be.
8. The EVALUATION – Funders are obsessed with metrics and outcomes. Evaluate all your programs and measure outcomes and impact. Include this data in all proposals. This is also, of course, beneficial to you, as it will clarify the effectiveness of your programs.
9. The FOLLOW-UP – Whether the funder requires it or not,  always send follow-up reports detailing how you have spent (or are spending down) the funds and what you have seen thus far. Steward the relationship and keep the funder aware of any changes that emerge as the project proceeds.
10. The INVESTMENT – Most first-time grant applications are not funded. When they are, they can be a game-changer for your organization, as funding can be very significant. But grants are a long-range tool: The first application to a funder may be an introduction. By the second, they may be ready to fund. But it is a relationship and therefore requires time and energy. Call an external source (friend/volunteer/board member/us!) if you don’t have the time or expertise to dedicate to grant research and writing.
Good luck!

פתרון בעיות – כיצד לסייע במיסגור בעיות מחדש-REFRAMING

כיועצים, אנחנו מוזמנים לעתים קרובות לעמותות על ידי תורם או חבר דירקטוריון עם ההקדמה הזו: “המנכ”ל מרוכז/מקובע בבעיה X ונראה שאינו מסוגל למצוא פתרון”.

זה יכול להיות כל דבר החל מגיוס תרומות, כוח אדם, ניהול מידע ועד קשרי הנהלה/דירקטוריון.

חוסר היכולת של המנכ”ל למצוא פתרון אינו מעיד על כישוריו . אם הוא מודאג בנוגע לבעיה מסוימת – ולא מצליח למצוא פתרון – אזי הוא דואג לגבי הבעיה הלא נכונה. אם אחרי שבועות או חודשים (אין זמן מוגדר לכך) עדיין אין פתרון ברור, אז הבעיה צריכה להיות ממוסגרת מחדש. (REFRAMED)

את התהליך אנחנו יוזמים על מנת להבהיר את הבעיה מולו עומד המנכ”ל, ולא מסוגל להתגבר עליו, ואז מנסים למסגר מחדש את הבעיה.

כיצד זה מתבצע? כיצד הבעיה ממוסגרת מחדש?

אנחנו שואלים את המנכ”ל – “מה זה היה עושה עבורך, לו פתרת את הבעיה?”

מדוע אנחנו שואלים את השאלה הזו? מספר דוגמאות יבהירו את התהליך.

בעיה: המנכ”ל מתחבט במשך שבועות עם האתגר של גיוס תורמים חדשים וצעירים למאגר התומכים. התשובה היא באמצעות שינוי ההתנהגות החברתית. זהו אתגר קשה במיוחד.

אנחנו שואלים את המנכ”ל “מה זה יעשה עבורך לו פתרת את הבעיה?”

הוא משיב, שהדבר יגדיל את כמות התרומות לארגון, ויהיה לעמותה יותר כסף זמין.

אנחנו נשיב במסגור מחדש של השאלה.

כיצד יכול הארגון לייצר עוד תרומות?

באמצעות מסגור מחדש של הבעיה, המנכ”ל יהיה מסוגל לפנות אל שיטות שנוסו ונבדקו כמו  של פיתוח תורמים (DONOR DEVELOPMENT), שימור תורמים (DONOR RETENTION) וכו’, ולבחון מחדש אם אלו מבוצעות באופן אופטימלי בתוך הארגון.

מאוד חשוב להניח בצד את הבעיה ולא להתקבע עליה. הדבר יכול להיות מקור לבזבוז זמן, ולגרום להנהלה לאבד פוקוס.

reframing

בעיה: עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה מבלים כמות זמן מופרזת בפיתוח אווירה צוותית. המנכ”ל מעוניין לצמצם את הדבר, מבלי לפגוע במורל.

אנחנו שואלים את המנכ”ל “מה זה יעשה עבורך לו פתרת את הבעיה?”

המנכ”ל משיב כי על ידי צמצום משך הזמן המוקדש ל”פעילויות צוותיות”, הוא יוכל להגביר את הפרודקטיביות של העובדים.

אנחנו נשיב במסגור מחדש של השאלה. 

“כיצד ניתן להגביר פרודקטיביות של עובדים?” הדיון כעת מנותב מחדש ומתמקד בנושא ליבה של כל ארגון.

למרות שתהליך הזה נדמה פשטני, מאוד שכיח למצוא מנכ”לים של עמותות מתמקדים בבעיה כלשהי למשך זמן משמעותי, ואינם מגיעים לפתרון. מנכ”לים לרוב אינם מתנהלים כחלק מקבוצה ואין להם את ההזדמנויות העולות כחלק מדיון קבוצתי פתוח. מדי פעם הם צריכים דחיפה קטנה לצורך “מסגור הבעיה מחדש” על מנת להשיג תוצאה אפקטיבית.

כיועצים, אנחנו עובדים עם מנכ”לים ועוזרים להם לשפר את כישורי הניהול וקבלת ההחלטות שלהם.

מומלץ לצפות בהרצאה של ברנרד רוט מאונברסיטת סטאנפורד בארה”ב .

Reframing problems and getting honest- Bernard Roth, Stanford

 

Problem Solving- How to assist in Reframing Problems

As management consultants, we are often invited into a non profit by a donor or board member with the introduction-  “The CEO is focused/fixated on problem X and and can’t seem to find a solution”.  It could be anything from fundraising, manpower and  data management to the Management/Board relationship.

The CEO’s inability to find a solution is not a reflection of his capabilities. If they are worrying about problem- and can’t find a solution- Then they are worrying about the wrong problem. If after weeks or months (there is no clear defined time) there is still no clear solution, than the problem needs to be reframed.

The process we initiate is  to clarify those problems the CEO is facing and unable to overcome, and then try to reframe the problem.

How is this done? How is the problem reframed?

We ask the CEO- “What it would do for you if you solved the problem?”

Why do we ask this question? A couple of examples will clarify the process.

PROBLEM: The CEO is struggling for weeks with the challenge of how to to get new young donors into the donor pool.

The answer is by changing their social behavior. This is an extremely tough challenge.

We ask the CEO “What it would do for you if you solved the problem?”

He responds, that it will increase the donations to the organization, and he would have more money available.

We will respond by reframing the question.

“How can the organization  generate more donations?” 

And by reframing the question, the CEO will be able to refer back to the tried and tested methods of donor development, donor retention etc etc.and reexamine if these are optimized within their organization.

It is important to let go  of the problem and not fixate on it. This can be time consuming and makes management lose focus.

PROBLEM: Highly motivated employees seem to be spending an inordinate amount of their time on developing team spirit. The CEO wants this cut back, without harming morale.

We ask the CEO “What it would do for you if you solved the problem?”

The CEO responds that by cutting back the time spent on “team spirit activities” , it would increase the productivity of employees.

We will respond by reframing the question.

How can the productivity of employees be increased? The discussion is now redirected and focused on a core issue of any organization.

Although this discussion process seems simplistic, it is far too common to find the CEO of the Non Profit , focusing on a problem for significant amounts of time, and not reaching resolution. CEO’s are rarely part of a team and miss the opportunities offered by open group discussion. Occasionally they need to be pushed to reframe the problem to achieve effective resolution.

As management consultants, we work with CEOs and help them hone their decision making and management skills.

We recommend watching the lecture by Prof. Bernard Roth: Reframing problems and getting honest- Bernard Roth, Stanford

Finding a GREAT Fundraiser מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

!גלול למטה לעברית

Almost the hardest task- finding a great fundraiser.

A disproportionate number of non profits ask us to help them find a great fundraiser. Many have had negative (and expensive) experiences and are uncertain how not to repeat the same mistakes. All are absolutely certain that there is little correlation between the CV of the applicant for the position of fundraiser, and their chances of success.We are NOT an HR company, and do not have a short list of candidates, but we do understand the need to:

  • carefully create a job description
  • clarify the necessary qualifications and experience
  • clearly map the interview and selection process.

The above list is relevant for all hires, but the position of (successful) fundraiser is going to be one of the most difficult to fill- especially in Israel, since many Israeli non profits depend on a combination of North American and Israeli philanthropy.

Here are the 5 key tips to find the right person:

  1. The Chief Development Officer (CDF) or Director of Development or VP Development- whatever the title, carefully craft the job description. See this example.
  2. As we mentioned above, the CV is usually a weak tool to identify the right candidate. Prepare a list of interview questions based on this test outline.  Share the questions between the different interviewers.
  3. Make sure to distinguish between a development officer and an administrative support person. You typically don’t hire a VP Finance to seal envelopes- It is a waste of the skill set and organizations resources.
  4. The successful fundraiser should be part of the senior management team and must have the requisite leadership skills. He or she must be a team player, an effective supervisor, mentor, and coach for other employees. They must be a problem identifier and fixer, and also be a strategic and critical thinker. Leadership material.
  5. The successful fundraiser must clearly understand the Board / Professional leadership relationship, and be able to work with Board members.

Fundraising is for the marathon runner. With the right preparation you can increase your chances of completing the race.

fundraisingpicמשימה הכמעט הכי קשה  – מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מבקשים מאיתנו עזרה במציאת גייס/גייסת משאבים מעולים עבור הארגון שלהם. לרבים מהם היו נסיונות לא טובים ויקרים מאוד בעבר עם מגייסי משאבים שלא הצליחו במשימה, והם אינם בטוחים שלא יחזרו על אותה טעות שוב. כולם בטוחים שיש מעט מאוד קורלציה בין קורות החיים של המועמד למשרת פיתוח משאבים והסיכוי שלו להצליח בתפקיד. אנחנו לא חברת השמה ואין לנו רשימת מועמדים פוטנציאליים, אך אנחנו רוצים להציג לכם שלושה עקרונות שכדאי לזכור , בתהליך בחירת המועמד:

  • לבנות נכון את תיאור דרישות התפקיד
  • להבהיר היטב מה הם הכישורים והניסיון הנדרש לתפקיד
  • לתכנן ולעצב היטב את הראיון ותהליך הבחירה

הרשימה הנ”ל הינה רלוונטית לכל גיוס של כח אדם. משרה של גיוס כספים מקצועי ומצליח, היא אחת המשרות הקשות ביותר לגיוס. במיוחד בישראל, בה הרבה מהעמותות נסמכות על גיוס כספים מפילנתרופיה ישראלית וכן מכספי פילתרופיה המגיעים מצפון אמריקה.

להלן חמשת ההמלצות שלנו להגדלת הסיכויים למציאת האדם הנכון לתפקיד:

  1. מנהל מחלקת פיתוח משאבים, גייס משאבים, גייס כספים, או כל כותרת אחרת שתתנו לתפקיד, מחייבת השקעה ומחשבה רבה בהגדרת תפקיד מדויקת.   ראה דוגמא מצורפת
  2. כפי שהדגשנו קורות החיים הינו כלי חלש כדי לאבחן את המועמד הראוי. כדאי להכין רשימת שאלות לראיון המתבססת על הרשימה כאן. את הרשימת השאלות,  יש להעביר בין המראיינים השונים כדי שכולם יעזרו בה.
  3. חשוב להבחין בין משרה של פיתוח משאבים בארגון לבין משרה תומכת פיתוח משאבים. חבל מאוד  שאדם בעל כישורים מתאימים לפיתוח משאבים ימצא את עצמו עוסק גם בעבודות אדמיניסטרציה, זהו בזבוז של כישורים וכן של משאבי הארגון.
  4. גייס כספים מקצועי ומצליח צריך להיות חלק מצוות ההנהלה הבכירה. בעל כישורי מנהיגות ויכולת ניהול צוות. בעל יחסי אנוש טובים, הוא צריך לדעת לפקח על העובדים שלו ולהיות להם מנטור וקואצ’ר. יודע לזהות ולפתור בעיות ובעל חשיבה עצמאית ויצירתית. מאפיינים של מנהיג.
  5. גייס משאבים מקצועי חייב להכיר ולהבין את מערכת היחסים העדינה וחלוקת התפקידים בין ההנהל ולוועד המנהל, ולדעת לעבוד בשיתוף פעולה עם הוועד המנהל.

גיוס משאבים הוא כמו ריצת מרטון, עם הכנה נכונה מגדילים את הסיכויים לסיים את המרוץ בהצלחה.

The pledge didn’t arrive by Dec 31! What now?התרומה לא התקבלה. מה עכשיו

!גלול למטה לעברית

The timing of this post is deliberate, with many donors transferring funds to their favorite causes by years end, in order to enjoy possible tax benefits.

If the donor promised to send the funds and they haven’t arrived, what should be the plan of action for the CEO?

  1. If the donation is significant (i.e. greater than 2-3% of budget) than the Board should be advised immediately.
  2. Consult with the Board , to see if they have a connection to the donor, to understand the situation. This is the equivalent of “gathering intelligence” before deciding on a plan of action.
  3. If it is clear that the donor intended to make the donation, but encountered a cash flow problem, than offer to arrange a “payment plan” . Show sympathy for the donor’s situation.
  4. If the donor has reneged on his commitment, do not create a confrontational situation.
  5. Make sure the CFO is advised, to check the repercussions on the ongoing budget.
  6. Create a list of donors, who may be willing to cover the shortfall. Do NOT mention the name of the “errant” donor.
  7. Do NOT spread concern among the organization’s employees. Stress kills creativity.
  8. If the “errant” donor does not respond to an email or call, than take a break for a couple of weeks. Do not bombard him with messages, and pleas.
  9. Try to adjust programs before cutting staff. If the Non Profit is bloated, this may be an opportunity to create efficiencies.
  10. Keep the Board updated.

Are there additional plans of action? Please add your comments below.

d is for donor

הכספים שהובטחו על ידי התורמים, לא הגיעו עד ל 31 לדצמבר –  מה עושים?

בחרנו לכתוב על הנושא הזה בתזמון הנוכחי, בו תורמים רבים מעבירים כספים לארגונים המטפלים בנושאים הקרובים לליבם, בכדי להנות מהטבת המס בסוף השנה. מה אם כן על מנכ”ל העמותה לעשות כשהכסף שתורמים הבטיחו לא הגיע?

  1. אם סכום התרומה הינו משמעותי (לדוגמא < 2-3% מהתקציב) על הנושא לעבור לידיעת הוועד המנהל ללא דיחוי.
  2. התייעץ עם הועד המנהל, בדוק אם יש להם קשר עם התורם כדי להבין מדוע התרומה לא הועברה כמובטח. המידע המודיעיני הזה חשוב לפני שמתכננים תוכנית פעולה.
  3. אם ברור לך שהתורם התכוון לתת תרומה אך ניתקל בבעיית תזרים מזומנים, הצע לו תוכנית תשלומים חלופית, וכמובן גלה הבנה כלפי המצב.  
  4. במצב בו התורם התחרט על ההתחיבות שלו כלפי הארגון, אל תתעמת איתו.
  5. וודא כי נבדקות ההשלכות של ביטול ההתחייבות על תקציב העמותה.
  6. ערוך רשימה של תורמים שאולי יסכימו לכסות את הפער שנוצר עקב עזיבת התורם, וכמובן אל תזכיר את שמו של התורם שעזב.
  7. אל תעורר דאגה בקרב עובדי הארגון- מתח הורס את היצירתיות.
  8. אם התורם שנעלם לא עונה למיילים או שיחות טלפון, כדאי להפסיק לחפש אותו ולתת לו מעט זמן לנוח. לא כדאי להציף אותו עם הודעות טלפוניות ובקשות.
  9. נסה להתאים את התוכניות לתקציב החדש  לפני שאתה רץ לפטר עובדים. אם העמותה מנופחת, זה יהיה זמן מתאים להתייעלות.
  10. המשך לעדכן את הוועד המנהל בכל ההתפתחויות.

 

The money or the donor is tainted. Now what?כסף מוכתם

!גלול למטה לעברית

Few Non Profits would today refuse a donation from the Rockefeller Foundation (Promoting the wellbeing of humanity around the world).

It was over a century ago, that the tragedy of the Ludlow massacre occurred in Colorado, when Rockefeller minions broke a strike by spraying with oil and then igniting tents filled with women and children.

So we have established that timing, is a key variable when an NGO considers how to handle a situation where the money and/or donor are socially or legally suspect. (How many of us still boycott German products?)

Rockefeller purification of money

JDR philanthropy was attacked as “tainted money”; 1910 Puck cartoon shows him purifying it through a foundation

There are three  options available to an NGO when it discovers a donor or the money is tainted.

  1. Return the donation and remove the plaque honoring the donor.
  2. Keep the donation and remove the plaque
  3. Keep the money and leave the name plaque on the building.

What path is an NGO to choose?

A number of factors can affect the decision. (This may take more than one blog post!)

NGOs usually have several stakeholders with inconsistent goals. The stakeholders are not just the management, staff, donors and Board. They can also be those benefiting from services provided by the NGO. Rachel Fish, a Harvard student, became famous in 2004 when she successfully lobbied Harvard Divinity School to return a $2.5million gift from the anti semitic , Sheik Zayed bin Sultan Nahayan (former UAE President).

Another scenario is a “tainted” donation that was a gift marked for a specific project, which could be associated with the “crime” of the donor. This can affect the decision taken by the NGO.

If Sheik Zayed had donated the money to the Harvard Rowing team, would the public outrage have been the same?

Visibility: Some non profits may take decisions based on their evaluation that their association with the tainted money or donor will not be uncovered. They can choose to gamble that by the time the connection becomes public, it will no longer be an issue (see Rockefeller above).

Comments are welcome.  More next week.

 

כסף מוכתם – לא רק אצל מיידוף

מעט מאוד עמותות היום יסרבו לקבל כסף מקרן רוקפלר (קרן שמטרתה המוצהרת היא לדאוג לרווחתם של אנשים ברחבי העולם).

היה זה לפני יותר ממאה שנה שטבח נוראי התרחש בעיירה לאדלו שבקולורדו. אנשי המשמר הלאומי, במימון תאגיד הנפט של המדינה אשר בבעלות משפחת רוקפלר, טבחו ושרפו עשרות נשים גברים וילדים עובדי מכרות הפחם אשר שבתו כמחאה נגד התנאים המחפירים בהם הועסקו.

מסתבר שמשך הזמן הוא המפתח לאיך ייטו העמותות להתנהג במצב בו הכסף או התורם אינם מקובלים מבחינה חברתית או משפטית. (כמה מאיתנו עדיין מחרימים מוצרים המיוצרים בגרמניה?)

ישנן שלוש אפשריות לעמותה כאשר היא מגלה שהתורם או הכסף מוכתמים:Mark Twain Tainted Money

  1. להחזיר את הכסף ולהוציא את השלט המכבד את התורם
  2. להשאיר את התרומה אך להוציא את השלט
  3. להשאיר את הכסף וגם את שם התורם על הבנין.

באיזה דרך על העמותה לבחור?

ישנם מספר גורמים היכולים להשפיע על ההחלטה (יכול להיות שזה יקח יותר מבלוג אחד למנות את כולם…)

לעמותות יש בדרך כלל כמה בעלי עניין עם מטרות לא עקביות, בעלי העניין הם לא רק ההנהלה, הצוות, התורמים או הועד המנהל, הם יכולים להיות גם המוטבים הנהנים מפעילות העמותה.

רחל פיש (תלמידה בהרווארד) התפרסמה בשנת 2004, לאחר שמאמציה נשאו פרי, והיא הצליחה לשכנע את בית הספר לתיאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, להחזיר תרומה בסך $2,500,000. התרומה ניתנה  על ידי השיח זייד בן סולטן נהין, (נשיא איחוד האמירויות לשעבר), הידוע בדעותיו האנטישמיות.

במקרה שלפנינו רואים את הקשר הישיר בין “פשעו” של התורם לבין הפרויקט הספיציפי אותו בחר התורם לממן. דבר זה יכול להשפיע על החלטת העמותה אם לקבל את הכסף או לא.

אם שיח זייד היה בוחר לתת את הכסף לנבחרת השייט של אוניברסיטת הרווארד, לא בטוח שהציבור היה מגלה התנגדות כזאת חזקה.

ניראות: יש עמותות שיקבלו החלטה המבוססת על ההשערה כי הקשר עם הכסף אן עם התורם לא יחשפו, והן מהמרות על כך שאם בסופו של דבר יחשף הקשר יעבור מספיק זמן, שישכיח את הפשעים. (ראה מקרה רוקפלר למעלה).

הערות יתקבלו בשמחה. עוד נקודות נביא בשבוע הבא.

Do your donors have a “My money is Kosher” certificate?

!גלול למטה לעברית

How well do you have to checkout a donor? Many Israeli non profits are seriously concerned about a lawsuit  filed in Tel Aviv against some of Israel’s largest NGO’s.

From the submission to the Tel Aviv court:

the institutions unknowingly received stolen money at the expense of Madoff‘s innocent victims, and are refusing to restore the money obtained through theft and fraud to its legal owners.”

The article in Globes, mentions some of the institutions being sued including Tel Aviv University, Ben Gurion, Sheba, Technion, Jerusalem Academy of Music and Dance and many others.

We are not privy to the details of the finances of any of these organizations, but in all likelihood, any monies received have long since been spent. The Boards and Executives of these organizations are undoubtedly holding their breaths for the courts to rule – which could take many months.

And the key words- “unknowingly received”…

What are Nonprofits to do?

Hadassah Women’s Zionist Organization has already returned millions of dollars to the trustee responsible for the liquidation of Madoff’s assets.

Will donors in the future have to provide a “My money is Kosher” certificate? Who will be providing the certification?  (“I’m sorry, but we won’t eat at that restaurant. The Kosher certificate isn’t good.”)

Is the provenance of capital going to become a critical issue for non profits?

Will non profits have to ask donors and Foundations for the money trail of the sums being donated?

Are we going to see non profits declaring “bankruptcy” because of claims like this?

Do you have answers to any of these questions? Comments below please.

new-york-magazine-cover

האם חייבים לבדוק את הציציות של כל תורם? מלכ”רים  ישראליים רבים , מאוד מודאגים בגלל תביעה שהוגשה לבית המשפט  בתל-אביב נגד כמה מהעמותות הגדולות בארץ.

להלן ציטוט מהתביעה שהוגשה לבית המשפט:                                                                                      “מוסדות שלא ביודעין קיבלו כסף שנגנב והוא (נתרם) על חשבון הקורבנות החפים מפשע של מיידוף, (והמלכ”רים) מסרבים להחזיר את הכסף שהושג באמצעות גניבה והונאה לבעליה החוקיים.”

המאמר בגלובס, מזכיר כמה מהמוסדות שנתבעים כולל אוניברסיטת תל-אביב, בן גוריון, שיבא, הטכניון, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועוד רבים אחרים.

אין לנו מידע על המצב הכספי של האירגונים הנ”ל , אבל ניתן להניח שהכספים שנתרמו, מזמן שימשו את המלכ”ר למלא את היעדים שלו.

הדירקטוריונים  והמנהלים של הארגונים שנתבעו, בוודאי מוטרדים מאוד מההליך, ומהאפשרות שבית משפט יפסוק לטובת התובע.

ומילות המפתח “שלא ביודעין קיבלו כסף שנגנב” …

איך עמותה אמורה להתנהג?

“ההסתדרות הציונית של הנשות הדסה” כבר החזירו מיליוני דולרים לנאמן האחראי על פירוק הנכסים של מיידוף.

  • האם תורמים בעתיד יצטרכו להציג  תעודת “הכספים שלי הם כשרים”?
  • האם מקורו של הכספים שנתרמים, יהפוך להיות נושא משמעותי עבור מלכ”רים?
  • האם מלכ”רים יצטרכו  לשאול את התורמים והקרנות  לגבי “הנתיב של הכסף” שנתרם?
  • האם  מלכ”רים עלולים לסגור את הדלתות שלהם  בגלל תביעות מהסוג הזה?

האם יש לכם תשובות לשאלות הללו? תגובות למטה בבקשה.

Walk away from these donors! ?מתי מחליטים לנטוש תורם

!גלול למטה לעברית

In a recent article published on LinkedIn, Colleen Francis listed the four types of clients a business might consider not serving.

Briefly they are:

  1. The client that expects you to work only for them and all the time.
  2. The client who constantly peppers you with threats
  3. The ‘check is in the mail’ client.
  4. The prima donna client. This is the client that loudly shares joint successes, but points fingers when something doesn’t work.

So is there a corollary for donors?  Are there donors, who the NGO should consider saying “No Thanks”- and take a hit?

Here is a list we have collected from CEOs and Directors of Development of NGOs:  

  1. The donor who donates 1000 shekels but insists on numerous private meetings with the leader of the organization.
  2. The Foundation that demands copious quantities of paperwork for a $1000.-  donation.
  3. The donor who after every event held by the NGO, calls the Board Chairman to complain the sign with his name on it, wasn’t big enough.
  4. The donor who said he’d be glad to meet you- and you fly across the country and he has  a check prepared in advance for $1000.-  
  5. The donor who insists on checking the salaries of the employees in the non profit- and can’t understand why the operation can’t be run by volunteers.
  6. The donor who uses the NGO to compete with his neighbor – “If Joe, next door gives, than I’ll match that.”
  7. The donor who links his donation to performance- “If you can get 50 kids to participate in the program than I’ll donate $5000.- “
  8. The donor who says I can only meet you at three a.m.

We are sure that there are more out there, but providing your name in the comments section may be too public. Please email us your additions and we will post them anonymously .
Some may suggest that it IS worth the effort trying to meet a donor at 3am- but consider carefully whether this is an effective use of time for the Director of Development.

rhino gift

 

?מתי מחליטים לנטוש תורם

במאמר שפורסם לאחרונה ב- LinkedIn, קולין פרנסיס כתבה על ארבעה סוגים של לקוחות עסקיים שלא כדאי לקבל כלקוחות.

אז מי הם אותם לקוחות?

  1. הלקוחות שמצפים ממך לעבוד רק עבורם וכל הזמן.
  2. לקוח שמאיים עליך עם תביעות
  3. הלקוח שאומר “הצ’ק  הוא בדואר”.
  4. הלקוח הפרימדונה – זה שנמצא איתך שיש הצלחות, אבל הופך את עורו כשמשהו לא עובד.

נשאלת השאלה האם ישנה רשימה מקבילה של תורמים שאנחנו לא רוצים לעבוד איתם? האם ישנם תורמים, שהעמותה צריכה לשקול אמירת “לא תודה” – ולספוג את ההפסד?

הנה רשימה שאספנו מהמנכ”לים ומנהלי פיתוח משאבים של מלכ”רים:

  • התורם שתרם פעם אחת  1000 שקלים, אבל מתעקש על פגישות פרטיות רבות עם המנהל של הארגון.
  • הקרן שדורשת כמויות עצומות של ניירת לתרומה של $1000
  • התורם שאחרי כל אירוע שנערך על ידי העמותה, מתקשר ליו”ר הדירקטוריון להתלונן שהשלט עם שמו, לא היה מספיק גדול.
  • התורם שאומר שהוא ישמח להיפגש איתך- ואתה טס להפגש איתו, ויש לו צ’ק שהוכן מראש על סך $1000
  • התורם שמתעקש לבדוק את שכרם של העובדים בעמותה, ואינו יכול להבין למה העמותה לא יכולה לתפקד על ידי מתנדבים.
  • התורם שמשתמש במלכ”ר להתחרות עם השכן שלו – “אם ג’ו, השכן שלי נותן, אז גם אני אתרום.”
  • התורם שמקשר את תרומתו לתוצאות: “אם אתה יכול לקבל 50 ילדים להשתתף בתכנית, אני מתחייב לתרום $5000
  • התורם שאומר: אני יכול רק לפגוש אותך בשלוש לפנות הבוקר.

אנו בטוחים כי יש עוד דוגמאות. אנא שלחו לנו בדוא”ל את התוספות שלכם ואנו נפרסם אותם בעילום שם.
יש קוראים שיחשבו שזה שווה את המאמץ להפגש עם תורם ב 3 לפנות בבוקר, אבל צריך לשקול היטב,האם זה הניצול האופטימלי של שעות העבודה של מנהל פיתוח המשאבים.