Embracing Hybridity להתחבר להיברידיות

ENGLISH VERSION

להתחבר להיברידיות:

האם מלכ”רים יכולים לאמץ מודלים עסקיים מבלי למכור את הנשמה?

כלילה לנקסטר הינה יועצת לעמותות ועסקים חברתיים, המתמחה באסטרטגיות חדשניות לקידום קיימות כלכלית ואימפקט חברתי.

אנו שמחים להזמין אתכם להשתתף בוובינר (ללא תשלום) “עמותות עושות עסקים: הקמת אפיק מניב הכנסה בארגון חברתי”  12.06.2018 , ב10:00 בבוקר (כ45 דקות) .  לפרטים והרשמה

קרן בריג’ס, מבין קרנות השקעות האימפקט הגדולות בעולם, הכריזה לאחרונה על סיום סבב גיוס ראשון, על סך 50 מיליון שקלים, שמאפשר לה להשיק את סניפה הישראלי. קרן בריג’ס ישראל תהיה שחקן משמעותי בזירה שצוברת הון רציני בכדי לקדם תכניות שמייצרות “שורת רווח כפולה” – רווח חברתי ורווח כלכלי. על רקע פריחת תחום העסקים החברתיים בישראל, מה ההשלכות עבור המגזר השלישי, שתלוי בעיקר במקורות מימון ממשלתיים ופילנתרופיים? האם כדאי לעמותות לפתח גם הן מסלולים “היברידיים”?

יתרונות ואתגרים ביישום אסטרטגיה היברידית בעמותה

היתרונות בהקמת מודל עסקי בארגון חברתי דיי ברורות – גיוון מקורות המימון, יצירת הכנסות גמישות ופריצה לזירות מעורבות והשפעה חדשות. גישת רשויות המס היא , שמותר למלכ”רים בעלי סעיף 46א’ להרוויח עד 25% מהכנסותיהם השנתיות באסטרטגיות מניבות הכנסה עצמאיות. עמותות רשומות שאינן בעלות סעיף 46א’, מורשות להניב עצמאית עד 50% מהתקציב. לפיכך, מנגנון עסקי הינו מרכיב לגיטימי באסטרטגיית פיתוח משאבים של העמותה. מעבר לכך, לאפיק עסקי אסטרטגי פוטנציאל להרחיב משמעותית את האימפקט החברתי של הארגון.

עם זאת, לארגונים חברתיים יש גם סיבות להסס. חששות שהמהלך עשוי להרחיק אותם מהמיקוד החברתי (“mission drift”) או להרחיק תומכים ותורמים קיימים, שאלות ארגוניות לגבי ניהול המיזם ומיקומו בארגון, ודאגות שבסופו של יום ההחזר הכספי לא יצדיק את המאמץ. בנוסף, עמותות וארגונים חברתיים נוטים להילחץ משפה עסקית. מוצרים, לקוחות, שווקים, ביקוש, מכירות, תחזיות פיננסיות, רווחים, וכו’: השפה בעולם העסקי, ומה שעומד מאחוריה (מבחינה תפעולית, כלכלית, ופסיכולוגית) הינה מחוץ ללקסיקון של ארגון חברתי, ומרגישה לו במקרה הטוב זר ובמקרה הרע גורם המאיים על ערכיו.

למעשה, הרבה עמותות וארגונים חברתיים כבר מיישמים אסטרטגיות עסקיות. המפה החברתית של מידות, שהתפרסמה לראשונה בשנת 2016, מצאה כי 17% מההכנסות של המגזר השלישי הינן הכנסות עצמאיות. מדובר ב-17% מתקציב ממוצע של ארגון חברתי שמיוצר ע”י אסטרטגיות עסקיות: רווחים ממכירות של מוצרים או שירותים המושקעים חזרה בפעילויות החברתיות של הארגון. ברוב המקרים, עמותות אינן קוראות לפעילות שכזו “אסטרטגיה עסקית”. לרוב, מדובר ב”דמי השתתפות” הנכנסים מפעילות ואינם פרי חשיבה אסטרטגית שמטרתה צמיחה כלכלית והגדלת האימפקט. אף על פי כן, המגמה מעידה על בסיס קיים ומתחזק להיברידיות, שלצד הזדמנויות המימון השונות, מהווה הזדמנות שכדאי לארגונים חברתיים למנף. בהתאם לכך, השאלה המרכזית אינה האם כדאי למלכ”רים לאמץ אסטרטגיות עסקיות, אלא כיצד עליהם לעשות זאת.

חמישה עקרונות (Best Practice) בהקמת מנגנון עסקי-חברתי בארגון חברתי

מנגנון עסקי-חברתי בארגון חברתי צריך לענות על העקרונות הבאים:

  1. יצירת ערך כפול – חברתי וכלכלי. מנגנון עסקי בארגון חברתי חייב לייצר רווח חברתי לצד הרווח הכלכלי, מטעמים אידאולוגיים, ארגוניים, ומיתוגיים. המחשבה שניתן לייצר פעילות עסקית נפרדת שתאוזן באמצעות הפעילות החברתית הקיימת היא חשיבה מוטעית, שעשויה להוביל להתרחקות מהחזון החברתי והתמודדות עם מתחים נוספים.
  2. התבססות על ערכי ונכסי הארגון. ה-DNA של הארגון – הערכים שלו, הידע והמיומנויות שהוא צבר, בעלי העניין וזירות ההשפעה שלו, חייבים להוות את הבסיס למנגנון מניב ההכנסה שלו. על מנת לאפשר זאת בצורה מיטבית, כדאי לעשות מיפוי וניתוח ארגוני מעמיק כצעד ראשון בפיתוח המנגנון.
  3. מענה על דרישה מובהקת בשוק. עקרון זה מהווה לעיתים אתגר עבור ארגונים חברתיים, במיוחד ארגוני שינוי חברתי שעיקר עשייתם כרוך בשכנוע קהלים לגבי צדקת מטרתם. מומלץ תמיד לבחון הצעה עסקית-חברתית בתהליך ניתוח היתכנות יסודי, הכולל מרכיבי ניתוח שוק.
  4. היטמעות במבנה הארגוני, בממשקים וסנכרון עם מחלקות רלוונטיות. פרויקט ששואף לייצר רווח כלכלי וחברתי חייב להיות מסונכרן עם תכניות הליבה של הארגון. עמותות שמשאירות את ניהול הפרויקט כולו בידי מחלקת פיתוח המשאבים עשויות להתקשות לממש את הפוטנציאל הרווחי והחברתי שלו.
  5. קיימות המנגנון לטווח רחוק. המונח בר קיימאבהקשר העסקי נשען על הוכחת הביקוש בשוק, כדאיות כלכלית, ותחזיות צמיחה חזקות. במילים אחרות, הארגון צריך לבסס את הפרויקט שלו על תכנית עסקית יסודית ואמינה, דבר שכרוך בדרך כלל בלמידה והקשעת זמן של אנשי הארגון.

תופסים מקום סביב שולחן השקעות האימפקט

ולבסוף, חזרה לעניין שממנו התחלנו – השקעות אימפקט. האם הייתי ממליצה לארגון חברתי להיכנס לשותפות עם קרן השקעות אימפקט, בהבנה שמדובר בהלוואה שנידרש להחזירה? בזהירות ובהתאם לתכנית עסקית חזקה, זו בהחלט אופציה שעמותה איננה צריכה לשלול על הסף. לא כל קרנות האימפקט זמינות לעמותות. קרן ברג’ס, לדוגמה, תשקיע אך ורק בתכניות עסקיות-חברתיות של עסקים. אך ישנן מספר קרנות שמזמינות שיתופי פעולה עם עמותות, במיוחד קרנות שצמחו מתוך הזירה הפילנתרופית. אחת שכזו היא Si3, קרן אימפקט שהוקמה ב-2016 על-ידי המגבית הבריטית – UJIA, כהשלמה לאסטרטגיה הפילנתרופיות של המגבית.

שוחחתי עם דליה בלאק, היועצת העסקית של ה-Si3, שסיפרה לי למה לדעתה כדאי לעמותות לשקול הלוואת אימפקט:

“במקרה של עמותה שתייצר הכנסות עצמאיות, האופציה להסתייע בהון השקעות אימפקט הינה אטרקטיבית. ניתן להיעזר בהשקעה בכדי לפתח ולהצמיח את העמותה, לזכות בחוזים או לרכוש נכסים. ניתן להחזיר את ההלוואה דרך פעילויות מסחריות, מכירת שירותים, או רכישת חוזים נוספים עם גורמים ממסדיים או פרטיים.”

במילים אחרות, השקעת אימפקט מעניקה אפשרויות בשלבים ראשוניים של בניית מנגנון עסקי שמענק פילנתרופי לא תמיד יאפשר. בהתאם לצמיחת המנגנון העסקי, ניתן יהיה להחזיר את ההלוואה בדרכים יצירתיות ובמודלים של win-win. מעבר לכך, יצירת שותפות עם גורם מממן מתוך העולם העסקי היא דרך מצוינת לקבל סיוע לניווט בטריטוריה בלתי מוכרת ולבנות את יכולתה העסקית של העמותה.

החשוב מכל, מילוני דולרים זורמים לתוך הזירה החברתית בישראל דרך השקעות אימפקט. חובה על המגזר השלישי, המגזר שמבין הכי טוב בשינוי חברתי ובאימפקט חברתי, לרכוש לעצמו מקום סביב השולחן ולהשתתף בחלוקת המשאבים הללו למטרות החברתיות שלמענן הוא פועל.

אני שמחים להזמין אתכם להשתתף בוובינר (ללא תשלום) “עמותות עושות עסקים: הקמת אפיק מניב הכנסה בארגון חברתי”  יוני 12 , ב10 בבוקר (כ45 דקות) .  לפרטים והרשמה!

כלילה לנקסטר הינה יועצת אסטרטגית לעמותות ועסקים חברתיים, המתמחה בפיתוח משאבים ופיתוח עסקי-חברתי. כלילה בעלת 20 שנות ניסיון של ייעוץ והובלה בארגונים חברתיים בארץ ובעולם. לאורך השנים, ליוותה עשרות עמותות, מיזמים והתארגנויות קהילתיות, הפועלים במגוון תחומים וזירות, בהיקפים ושלבי התפתחות שונים.


Embracing Hybridity: can non-profits do business without selling their soul?

Kalela Lancaster

Kalela Lancaster is an independent consultant to non-profits and social enterprises in Israel, specialising in innovative strategies to advance sustainability and social impact.

Global impact investing giant Bridges Fund Management recently announced it had completed the first round of fundraising – to the tune of $50 million – to launch its Israel operations. The Israeli Bridges Fund will be the latest major player in a field which is rapidly amassing serious capital to advance programmes which promise a “double bottom line” – both social and financial returns.

As the field of social enterprise blossoms in Israel, what is the implication for Israel’s non-profit sector, which depends primarily upon governmental and philanthropic funding? Should non-profits, too, seek to forge hybrid routes to sustainability?  

The benefits and challenges of hybridity in a non-profit

The basic benefits of business models of income generation for a non-profit are clear: funding diversification, flexible income and new arenas of engagement. According to Israeli law, a registered non-profit with the tax exemption clause 46a can earn up to 25% of its annual income through self-generation models. For a non-profit without 46a, the proportion is 50%. So business models are a legitimate aspect of a non-profit’s development strategy. Beyond this, strategic business avenues can significantly advance programmatic scaling and impact.

But non-profits also have reasons to hesitate. Concerns about losing their social focus (“mission drift”) or alienating donors, management issues, fears that the ROI will not justify the effort, and a basic unfamiliarity with business concepts. Products, customers, markets, demand, sales, revenue, forecasts, profits and so on: the language of commercial practice, and the operational, financial and psychological elements underpinning it can feel alien and threatening to non-profits, and at odds with their culture and values.

Nonetheless, most Israeli non-profits are already employing business strategies. In a comprehensive mapping published in 2016 by Midot, the group found that 17% of income to the non-profit sector is self-generated. That’s 17% of an average organisation’s budget generated through business practices: profits from sales of goods or services which go towards funding their non-profit activities.

Many non-profits don’t consider these “business practices”. Often they are participant contributions to activities, rarely founded upon strategic considerations of scaling and impact. But the existing base for hybridity is solid and growing, which – alongside burgeoning investment opportunities – presents an exciting opportunity for non-profits to leverage for greater impact. The key question, then, is not should non-profits embrace hybridity, but rather how should they do so?

Five Best Practice Principles for an Income Generating Mechanism in a Non-Profit

A successful non-profit serving social-business proposition will adhere to these five principles:

  1. It must create dual value – both social and financial. Dual value creation is crucial – from ideological, organisational and branding perspectives – for any income generating mechanism whose aim is to serve a non-profit mission. It is not enough to consider a commercial venture as being balanced by existing social activities. The drain on organisational resources by activities totally unrelated to its mission can result in internal conflict and alienation of staff and supporters.
  2. It should be based on the values and assets of the organisation. An organisation’s core DNA – its values, expertise, stakeholders and spheres of influence – needs to serve as the foundation for its business concept. To do this effectively, the organisation should first undertake a thorough inventory and analysis of their values and assets.
  3. It needs to meet a clear market demand. For social change non-profits in particular – which work to sway others – it can feel counter-intuitive to switch to market driven principles of operation. To establish demand, a social-business proposition should always be tested with a thorough feasibility study, including solid market research elements.
  4. It must be firmly entrenched in the organisational structure, with a clear model of interface and integration with relevant departments. As a tool for dual-value creation, the income generating mechanism needs to be integrated and synchronised with programmatic departments. When non-profits operate a social business solely out of their resource development department, they often struggle to achieve the level of impact and income that it has the potential to deliver.
  5. It needs to be sustainable for the long-term. Long term sustainability is based on market demand, financial viability, solid growth forecasts and other business concepts that may be new to non-profits, and need to be researched thoroughly and addressed in a comprehensive business plan.

Getting a Seat at the Impact Investing Table

And finally, the topic with which we began – impact investing. Would I advise a non-profit to go for an impact investment that it has to pay back later?

With appropriate caution and a solid business plan, this option shouldn’t be rejected out of hand. Not all impact investment funds are open to non-profits – the new Israeli Bridges Fund being one which is not. But several are, including some from the traditional philanthropic arena. One of these is Si3, a social impact fund launched in 2016 by UJIA to complement its philanthropic activity. Dalia Black, Si3’s business advisor, told me why she thinks it’s worth it for non-profits to take the leap:

In a situation where a non-profit has the ability to generate revenue, utilising social investment capital can be very attractive. The investment capital can be used to develop or grow the business, provide working capital to deliver contracts or buy assets. The investment can be repaid through trading activities, fee-paying service models or additional Government/private contracts.”

In other words, an impact investment can provide the kind of flexibility, access and scale that a philanthropic grant cannot, and as the business progresses, repayment may be possible in creative, win-win ways. Furthermore, partnering with an impact investor can help a non-profit to build its capacities to navigate unfamiliar territory and successfully operate its business model.

Perhaps even more importantly, with millions of dollars being directed to social causes through impact investments, Israel’s non-profit sector – the very sector whose lifeblood is social change and social service – should find a way to take a seat at the table, and ensure that funds are channelled to the causes and strategies that they understand best.

 ============================================================

Hi there,

You are invited to a Zoom Webinar  in Hebrew.
When: Jun 12, 2018 10:00 AM

עמותות עושות עסקים: הקמת אפיק מניב הכנסה בארגון חברתי
עם כלילה לנקסטר, יועצת לפיתוח עסקי-חברתי

Register in advance for this webinar. After registering, you will receive a confirmation email containing information about joining the meeting.

Kalela Lancaster

Kalela is a strategic consultant to non-profits and social enterprises, specialising in strategies to advance sustainability and social impact. With 20 years of experience in leadership & advisory positions in the non-profit sector, Kalela has worked with scores of non-profits and social enterprises of all sizes and stages of development through consulting and mentoring, organisational strategy processes, and  training workshops and courses.

 

 

הסכנה הגדולה ביותר לדירקטוריון של העמותה

ENGLISH

 

החלטת בית המשפט העליון (בע”א 4024, ע”א 5280 וע”א 5970 מאוגוסט 2016), מבהירה  את אחריותם של חברי הדירקטוריון במלכ”ר, ומגדירה מתי הם חשופים לתביעה של רשלנות כנגדם. נבהלנו!! אנשים טובים עלולים להפגע !!

הסוגיה שנדונה בבית המשפט העליון התמקדה בתביעות שהוגשו כנגד דירקטוריון חברה אשר נרשמה כמלכ”ר ובשל ניהול כושל של המנכ”ל עמדה על סף קריסה כלכלית. החברה סיפקה דיור, שירותי תמיכה ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות.

בין התובעים היו גם משפחות החוסים שהתגוררו בכפר. נציין כי חברי הדירקטוריון, היו אנשים נורמטיביים שתרמו מזמנם החופשי וכספם לתמיכה בכפר והתנהלותו.

ביהמ”ש העליון דחה החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, לפיה התקבלה טענת ההגנה של המועצה, ולפיה בשל מחלות, נסיעות תכופות, חוסר כשירות, גיל וכו’ הם לא היו מסוגלים לערער על הדיווחים שניתנו להם על ידי המנכ”ל, ורואי החשבון של העמותה.(עמוד 8-9 של ההחלטה)

החלטת ביהמ”ש העליון מטילה אחריות כבידה ביותר על חברי הדירקטוריון של העמותה (במקרה דנן היה הגיל ממוצע  – 85!!!). בו בעת שמרבית חברי דירקטוריון היו מתנדבים, ובהרבה מקרים תורמים לעמותה.

 

להלן ציטוט מהפסק דין של בג”ץ: (כדאי להתחיל לקרוא מעמוד 23- דיון והכרעה)

” אעיר כבר עתה, כי פעמים רבות מיוחסת רשלנות גם לאנשים תמי-לב, שמאמינים כי הם פועלים כראוי. ואמנם, חיוב בנזיקין בגין רשלנות אינו מעיד כי מי שנמצא “רשלן” פעל בזדון או מתוך כוונה להרע, אלא כי מעשיו או מחדליו לא תאמו את הסטנדרטים האובייקטיביים הנדרשים בנסיבות דומות. זאת, אף אם כוונותיו של המזיק היו תמימות (אם כי גם מי שפעל בזדון יכול להימצא רשלן – אך על כך להלן). כפי שיובהר בהמשך, לאחר העיון מצאתי כי מעשיהם של הדירקטורים עלו כדי רשלנות, וכי יש לחייבם באחריות לנזקיה של החברה.”

ובהמשך אומר בית המשפט העליון:

“הבסיס לדיוננו הוא היקפה ותוכנה של חובת הזהירות המוטלת על נושאי משרה בתאגיד, ובכלל זה, על חברי דירקטוריון החברה. הלכה היא, כי חובת זהירות של דירקטור כלפי החברה מטילה על הדירקטור את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחנו של הדירקטור הסביר (בשונה ממבחן “האדם הסביר”), במובן זה שכהונה כדירקטור מחייבת עמידה בתקן מיומנות תובעני של ניהול כמשלח-יד מקצועי. במילים אחרות, על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין (ע”א 610/94 בוכבינדר נ’ כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ”ד נז(4) 289, 310 (2003) (להלן: עניין בנק צפון אמריקה). חובה זו מעוגנת גם בסעיף 253 לחוק החברות הקובע כי:

“נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור”.

 סעיף זה דורש, למעשה, מנושא משרה בחברה לעמוד בשתי דרישות עיקריות – הראשונה היא לנקוט אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות של פעולה המובאת לאישורו וכל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין זה, והשנייה היא שתתקיים בו מידה נאותה של מיומנות וכישורים. אומר כבר עתה, כי אף מבלי להידרש לשאלה האם עצם ההחלטה על העברת הכספים מהחברה לחברה הבת בענייננו הייתה סבירה, נראה כי רוב חברי הדירקטוריון הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, ולא עמדו בשתי הדרישות המעוגנות בסעיף 253 לחוק החברות – “דרישות המיומנות” ו”דרישת היידוע”.

 למזלו של הדירקטוריון, היה לחברה ביטוח “אחריות דירקטורים ונושאי משרה”. אמנם חברת הביטוח טענה כי אינה חייבת לשלם, אולם ביהמ”ש דחה את טענותיה.

 ניתוח המקרה, החששות העולים ממנו וההמלצות בעקבות כך:

כדי להדגים את חומרת החשיפה אליה חשופים דירקטורים לתביעת רשלנות והעונשים הנלווים לכך, נציג להלן מספר תרחישים העלולים להתרחש במציאות:

  • מיומנויות הניהול הפיננסי של המנכ”ל חלשה, ועובדים, ספקים או רשויות המס תובעים את הארגון ואת הדירקטוריון.
  • מתנדב בעמותה הורשע בהטרדת חוסה, והנהלת העמותה והדירקטוריון נתבעים ע”י המתנדב.
  • תורם תובע את הארגון להחזיר את תרומתו המשמעותית, שכן הוא מגלה שלא נעשה בה שימוש כפי שהובטח לו.
  • אורח בבנין העמותה נופל במדרגות ושובר את רגלו. היות ודרישות סוקר של חברת הביטוח להתקנת מעקה –  לא מולאו, אין כיסוי ביטוחי וההנהלה והדירקטוריון מוצאים עצמם נתבעים.

 רשימת הסיכונים הינה נרחבת, ואנו ממליצים שכל ועד מנהל/דירקטוריון בעמותה/חל”צ, יעברו הליך למיפוי הסיכונים הפוטנציאליים, את מידת חומרתם ואת התגובה המתאימה.

אם אתם שואלים אותנו האם להצטרף לועד מנהל של  של עמותה?  

היינו ממליצים לאדם טוב לב, המבקש לתת כתף לעמותה לחשוב פעמיים בטרם יעשה צעד זה.

להצטרף לועדה מייעצת – מומלץ

להצטרף לועד מנהל – שאלה קשה !

אנו שוקלים ליזום מהלך במסגרתו נבקש להגביל את החשיפה לתביעות כלפי חברי ועד מנהל בעמותות, שאם לא כן – בעקבות פסק הדין האמור – אנשים שכל מטרתם לסייע לעמותות ומתנדבים להכנס לועד המנהל   -עלולים להפגע קשות.  

Where to tighten the belt in 2018 איפה להדק את החגורה ב

גלגל למטה לעברית

A suggestion where to tighten the belt in 2018.

Budget cuts with scissors, isolated on white

As budgets for 2018 are being brought to Non Profit Boards for approval, the “where can we tighten the belt” question is up for discussion.

In light of recent decisions by giants like Procter & Gamble (the largest advertiser in the world) and Unilever who cut their online advertising by hundreds of millions of dollars WITHOUT any effect on the sales, we propose that Israeli NGOs look closely at their social media budget.

Although the results of online advertising are supposedly quantifiable, even the largest advertisers in the world are unable to figure out the exact effectiveness of their online advertising. In fact, it appears that due to bots that automatically click on ads, and websites explicitly structured to be “click bait,” it is nearly impossible to obtain reliable user data for advertisements and online campaigns.

P&G and Unilever decided to cut their online advertising in 2017. The P&G CFO Jon Moeller said, “We didn’t see a reduction in the growth rate.” And he added, “What that tells me is that the spending that we cut was largely ineffective.”

There’s a larger issue: Retail spending (not adjusted for inflation) has grown on average 2.4% per year in the US over the past five years. Over the same period, digital advertising nearly doubled to $72.5 billion in 2016. Clearly, even digital advertising – despite the lure of Facebook and the like – cannot induce consumers overall to spend more and increase the size of the overall pie for advertisers. It can only, at best, divide up the pie differently.

Our recommendation to Israeli NGOs is to experiment.

Cut the online spending for 6 months and see what happens. How about 25%? Identify where the savings can be used more effectively.

Let us know if you are willing to experiment. 

 שנת 2018 בפתח – היכן נוכל להדק את החגורה?

שנת 2017 מתקרבת לסיומה ותקציב לשנת 2018 מונח על שולחנו של הועד המנהל לאישור בעמותות רבות. והשאלה המרכזית הנשאלת היא – “היכן ניתן לצמצם ? היכן נוכל להדק עוד את החגורה??”

שימו לב להצעתנו –

בדקו לעומק את התקציב המיועד לפרסום במדיה החברתית !!!

נשמע אמנם לא פופולארי אך יש לנו אילנות גבוהים להתלות בהם –

חברות הענק פרוקטר  וגמבל  (המפרסם הגדול ביותר בעולם) ויוניליוור, קיבלו לאחרונה החלטות דרמטיות במסגרתן צמצמו את תקציבם בפרסום המקוון במאות מיליוני דולרים וזאת מבלי שתהיה לכך כל השפעה על המכירות.

הכיצד ?

מתברר כי למרות העובדה, לכאורה, שתוצאות הפרסום המקוון ניתנות לכימות, אפילו המפרסמים הגדולים ביותר בעולם אינם מסוגלים להבין בדיוק את מידת יעילות הפרסום המקוון שלהם.

למעשה, מתברר כי בשל  קיומם של כלים שונים בעולם המקוון כגון “הרובוטים” הלוחצים אוטומטית על מודעות, ואתרי אינטרנט המכונים “קליק הפיתיוןCLICK BAIT “, קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי לקבל נתונים מהימנים על התוצאות של מסעות הפרסום המקוון.

כאמור החברות פרוקטר  וגמבל  (P & G ) ויוניליוור החליטו לקצץ את הפרסום המקוון שלהם בשנת 2017. סמנכ”ל הכספים Jon Moeller טען כי “לא ראינו ירידה בקצב הצמיחה” והוסיף, “וזה מראה לנו כי ההוצאות שאנחנו מקצצים היו בעיקרן לא יעילות”.

יתרה מכך, על מנת להמחיש את הענין במושגים מספריים  – ההוצאה הקמעונאית (לא מותאמת לאינפלציה) גדלה בממוצע ב -2.4% בשנה בארה”ב בחמש השנים האחרונות. במשך אותה תקופה, התקציב לפרסום הדיגיטלי כמעט הוכפל בשנת 2016 לסכום אגדי של 72.5 מיליארד דולר (!)   ברור לכולם כי גם הפרסום הדיגיטלי,למרות האטרקטיביות של הפרסום בפייסבוק וכדו’, לא יכול להגדיל את העוגה הכוללת של המפרסמים למימדים לא סבירים ולגרום לצרכנים להוציא מעבר לסביר. במקרה הטוב, הפרסום הדיגיטלי היעיל יכול לשנות את חלוקת העוגה תוך כדי הגדלתה באופן סביר.

לאור זאת נמליץ לעמותות בישראל לבחון את האמור לעיל ולנסות להקטין את הוצאות הפרסום ברשתות החברתיות למשך ששת החודשים הראשונים של שנת 2018.  התקציב שנחסך יופנה  למטרות אחרות.

יתכן ותופתעו מן התוצאות ! מה דעתכם ? מוכנים לנסות?

Top 10 Grant Writing Tips ! עשרת הדיברות לכתיבת בקשות לתמיכה מקרנות בחו”ל

TOP 10 GRANT WRITING TIPS: SCROLL DOWN FOR ENGLISH

 

10 הטיפים הכי טובים לכתיבת בקשת מימון (מבוחנת בקשות-מימון לשעבר)

שלום! שמי קרן פלייש, ולאחרונה התחלתי לעבוד כיועצת בכירה ב ” NGO Best Practices Clinic”. דני ביקש ממני לחלוק קצת מניסיוני בענייני כתיבת בקשות למענקים, מכיוון שהשגתי בהצלחה תקציבים לפרוייקטים שלי בעבר. מה שדני לא ידע (ושאולי יעזור לכם), שבנוסף לכתיבת בקשות בעצמי, בעברי גם השתתפתי בוועדות אישור מענקים, וקיבלתי החלטות תקציביות בשם קרנות גדולות. אני שמחה לשתף אתכם בתובנות שלי להלן, הנכתבות מנקודת המבט הן של המבקש, והן של המעניק. אם ברצונכם להיעזר בנו יותר לעומק, אתם מוזמנים להתקשר אלינו.

  1. ה”למה” – לפני שאתם מגישים בקשה לתקציב כלשהו, דעו בבירור למה אתם מבקשים אותו. כן, הארגון שלכם צריך תקצוב. התחילו בביצוע הערכה כלכלית – כמה כסף בדיוק אתם צריכים ואיך אתם מתכוונים להשתמש בו. החליטו האם יש לכם צורך במענק תקציבי מוגבל, או כללי יותר. חשבו ארוכות כיצד התקציב החדש ישפיע על העמותה שלכם.
  2. הצורך – בהצעתכם, פרטו והדגימו מהו הצורך שארגונכם עונה עליו. בקשת מענק אידאלית תציג מידע, מחקר וסטטיסטיקות ממקורות חיצוניים ואמינים. הציגו את הצורך בצורה שמראה כי  הארגון שלכם הוא זה שעונה עליו בצורה מיטבית וייחודית.
  3. ההתאמה – חקרו ומצאו את הגורם המממן המתאים ביותר לבקשה שלכם. האינטרסים חייבים להיות משותפים. השידוך הנכון הינו המממן שייענה לכם בחיוב ויתמוך בעבודת הארגון שלכם מכיוון שהדבר מתאים לאינטרס שלו ולמטרה שלו – ולמצוא אותו זה חצי מהעבודה.
  4. התקציב –התקציב שלכם והנרטיב הארגוני שלכם צריכים לספר את אותו הסיפור. התקציב צריך להיות אלגנטי, מאורגן היטב ובהיר, ולשקף בדיוק את הנרטיב הארגוני. אל תעגלו פינות (אל תבקשו $30000 אם אתם צריכים תקציב למשכורת של $29900 ).
  5. העלות האמיתית – הבקשה שלכם צריכה לכלול את העלויות העקיפות והאדמיניסטרטיביות, בנוסף לעלות הישירה של התכנית או השירות שאתם מבקשים שיתוקצב. מנגד, אל תגזימו ותבקשו  $10000 רנדומליים עבור “ניהול משרד” מבלי להסביר מה המשמעות של כך. בדקו מהן העלויות של פרויקטים דומים והציגו הערכה ריאלית לעלויות העקיפות שלכם.
  6. השפה – אתם רוצים לתאר את בקשתכם בצורה ספציפית, תוך כדי שמירה על תמציתיות. אל תשתמשו בשפה נמלצת ואל תוסיפו מידע שאיננו רלוונטי. ענו לשאלות בצורה ישירה וברורה. בנוסף, אל תשתמשו בז’רגון הפנימי של התחום שלכם או הארגון שלכם. המממן לא צריך להכיר את מורכבויות הארגון שלכם, או לחפש את משמעות ראשי-התיבות שכתבתם.
  7. האמת לאמיתה –אל תציגו פרויקטים קיימים כמשהו “חדש”. פעלו בכנות – אם אתם סטארט-אפ, או תנועה עממית וצעירה (grassroots), אל תנסו להציג עצמכם כעמותה גדולה ומבוססת הפונה לקהל של אלפים. המממן הנכון ירצה להשקיע בכם, קטנים ככל שתהיו.
  8. ההערכה –קרנות וגורמים מממנים אחרים אובססיביים לגבי מדדים ותוצאות. וודאו שאתם מתחקרים ומעריכים את כל התכניות שלכם, ומודדים את התוצאות וההשפעה שלהן. כמובן שיש בכך גם תועלת עצמית לכם, מכיוון שתחקור והערכה יגלו את מידת היעילות של התכניות שלכם.
  9. המעקב –בין אם הקרן מבקשת זו ובין אם לא, הקפידו לשלוח לגורם המממן דוחות מעקב, המפרטים כמה ואיך השתמשתם עד עתה בתקציב שקיבלתם, ומהן התוצאות שראיתם עד עכשיו. שמרו על מערכת היחסים עם הגורם המממן וודאו שהוא מודע לכל שינוי או התקדמות, ככל שהפרויקט מתקדם.
  10. השקעה לטווח ארוך –רוב בקשות המענק הראשונות של ארגונים אינן מתקבלות. אבל כשהן כן מאושרות, בכוחן לשנות את התמונה מן היסוד עבור הארגון שלכם, והמימון יכול להיות משמעותי מאוד. אבל, חשוב לזכור שמענקים הם כלי ארוך-טווח: הפנייה הראשונה לגורם המממן יכולה לעסוק רק בהצגת הארגון ובהיכרות ביניכם, ולכשתגיע הפנייה השנייה, הקרן כבר תהיה מוכנה לתקצב אתכם. מכיוון שמדובר במערכת יחסים, היא צורכת זמן ואנרגיה. היעזרו בגורם חיצוני (חבר/מתנדב/אנחנו!) אם אין לכם את הזמן או הניסיון הדרוש בכדי לחפש אחר מענקים ולכתיבת הבקשות.

בהצלחה!

grant writing pic

 

Top 10 Grant Writing Tips (from a former grants allocator)

 
Shalom / Hello! I’m Karin Fleisch, brand new Senior Consultant at NGO Best Practices Clinic. Danny asked me to share some wisdom related to grant writing, as I’ve had success with getting proposals funded in the past. What he didn’t know (and what might benefit you), is that in addition to grant writing, I’ve sat on grant allocation committees, and made funding decisions, on behalf of a large foundation. I’m delighted to share the quick tips below with you, written from the perspective of both grantee and grantor. If you want deeper or personalized help with grant writing, give us a call.
1. The WHY – Before applying for any funding, know, very clearly, why you are writing the grant proposal. Yes, your organization needs funding. Start by establishing how much money you need and exactly how you intend to spend it. Decide if you need restricted or general operating grants. And think through how this funding will affect your NGO.
2. The NEED – In your proposal, demonstrate the need that your organization is addressing. Ideally, use research, data, and statistics from reliable, external sources. Build a compelling case that your organization is uniquely positioned to address this need.
3. The FIT – Do your research to find the best funder for your proposal. Interests must align. Finding the right match – the funder who will partner with and support your NGO’s work because it is also in line with THEIR mission – is half the battle.
4. The BUDGET – Your budget and narrative need to tell the same story. The budget should be as elegant, well-organized, and clear as the narrative. Avoid rounding (don’t ask for $30,000 if you need funding for a salary of $29,900).
5. The TRUE COST – Your funding request should include administrative and overhead costs, in addition to the direct cost of providing your programs and services. On the other hand, don’t go overboard and ask for a random $10k for “admin” without explaining what that means. Research standard prices and comparable projects to ensure your ask is realistic.
6. The LANGUAGE – You want to be descriptive and specific but concise. Do not use flowery language or include irrelevant information. Answer questions directly and clearly. Also, avoid jargon. The funder doesn’t know the intricacies of your organization and shouldn’t need to look up acronyms.
7. The HONEST TRUTH – Don’t repackage existing programs into something “new.” Embrace truth – if yours is a start-up, grassroots organization, do not attempt to portray it as a huge, established NGO that reaches thousands. The right funder will want to invest in your operation, small as it may be.
8. The EVALUATION – Funders are obsessed with metrics and outcomes. Evaluate all your programs and measure outcomes and impact. Include this data in all proposals. This is also, of course, beneficial to you, as it will clarify the effectiveness of your programs.
9. The FOLLOW-UP – Whether the funder requires it or not,  always send follow-up reports detailing how you have spent (or are spending down) the funds and what you have seen thus far. Steward the relationship and keep the funder aware of any changes that emerge as the project proceeds.
10. The INVESTMENT – Most first-time grant applications are not funded. When they are, they can be a game-changer for your organization, as funding can be very significant. But grants are a long-range tool: The first application to a funder may be an introduction. By the second, they may be ready to fund. But it is a relationship and therefore requires time and energy. Call an external source (friend/volunteer/board member/us!) if you don’t have the time or expertise to dedicate to grant research and writing.
Good luck!

Finding a GREAT Fundraiser מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

!גלול למטה לעברית

Almost the hardest task- finding a great fundraiser.

A disproportionate number of non profits ask us to help them find a great fundraiser. Many have had negative (and expensive) experiences and are uncertain how not to repeat the same mistakes. All are absolutely certain that there is little correlation between the CV of the applicant for the position of fundraiser, and their chances of success.We are NOT an HR company, and do not have a short list of candidates, but we do understand the need to:

  • carefully create a job description
  • clarify the necessary qualifications and experience
  • clearly map the interview and selection process.

The above list is relevant for all hires, but the position of (successful) fundraiser is going to be one of the most difficult to fill- especially in Israel, since many Israeli non profits depend on a combination of North American and Israeli philanthropy.

Here are the 5 key tips to find the right person:

  1. The Chief Development Officer (CDF) or Director of Development or VP Development- whatever the title, carefully craft the job description. See this example.
  2. As we mentioned above, the CV is usually a weak tool to identify the right candidate. Prepare a list of interview questions based on this test outline.  Share the questions between the different interviewers.
  3. Make sure to distinguish between a development officer and an administrative support person. You typically don’t hire a VP Finance to seal envelopes- It is a waste of the skill set and organizations resources.
  4. The successful fundraiser should be part of the senior management team and must have the requisite leadership skills. He or she must be a team player, an effective supervisor, mentor, and coach for other employees. They must be a problem identifier and fixer, and also be a strategic and critical thinker. Leadership material.
  5. The successful fundraiser must clearly understand the Board / Professional leadership relationship, and be able to work with Board members.

Fundraising is for the marathon runner. With the right preparation you can increase your chances of completing the race.

fundraisingpicמשימה הכמעט הכי קשה  – מציאת מגייס המשאבים הטוב ביותר

הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מבקשים מאיתנו עזרה במציאת גייס/גייסת משאבים מעולים עבור הארגון שלהם. לרבים מהם היו נסיונות לא טובים ויקרים מאוד בעבר עם מגייסי משאבים שלא הצליחו במשימה, והם אינם בטוחים שלא יחזרו על אותה טעות שוב. כולם בטוחים שיש מעט מאוד קורלציה בין קורות החיים של המועמד למשרת פיתוח משאבים והסיכוי שלו להצליח בתפקיד. אנחנו לא חברת השמה ואין לנו רשימת מועמדים פוטנציאליים, אך אנחנו רוצים להציג לכם שלושה עקרונות שכדאי לזכור , בתהליך בחירת המועמד:

  • לבנות נכון את תיאור דרישות התפקיד
  • להבהיר היטב מה הם הכישורים והניסיון הנדרש לתפקיד
  • לתכנן ולעצב היטב את הראיון ותהליך הבחירה

הרשימה הנ”ל הינה רלוונטית לכל גיוס של כח אדם. משרה של גיוס כספים מקצועי ומצליח, היא אחת המשרות הקשות ביותר לגיוס. במיוחד בישראל, בה הרבה מהעמותות נסמכות על גיוס כספים מפילנתרופיה ישראלית וכן מכספי פילתרופיה המגיעים מצפון אמריקה.

להלן חמשת ההמלצות שלנו להגדלת הסיכויים למציאת האדם הנכון לתפקיד:

  1. מנהל מחלקת פיתוח משאבים, גייס משאבים, גייס כספים, או כל כותרת אחרת שתתנו לתפקיד, מחייבת השקעה ומחשבה רבה בהגדרת תפקיד מדויקת.   ראה דוגמא מצורפת
  2. כפי שהדגשנו קורות החיים הינו כלי חלש כדי לאבחן את המועמד הראוי. כדאי להכין רשימת שאלות לראיון המתבססת על הרשימה כאן. את הרשימת השאלות,  יש להעביר בין המראיינים השונים כדי שכולם יעזרו בה.
  3. חשוב להבחין בין משרה של פיתוח משאבים בארגון לבין משרה תומכת פיתוח משאבים. חבל מאוד  שאדם בעל כישורים מתאימים לפיתוח משאבים ימצא את עצמו עוסק גם בעבודות אדמיניסטרציה, זהו בזבוז של כישורים וכן של משאבי הארגון.
  4. גייס כספים מקצועי ומצליח צריך להיות חלק מצוות ההנהלה הבכירה. בעל כישורי מנהיגות ויכולת ניהול צוות. בעל יחסי אנוש טובים, הוא צריך לדעת לפקח על העובדים שלו ולהיות להם מנטור וקואצ’ר. יודע לזהות ולפתור בעיות ובעל חשיבה עצמאית ויצירתית. מאפיינים של מנהיג.
  5. גייס משאבים מקצועי חייב להכיר ולהבין את מערכת היחסים העדינה וחלוקת התפקידים בין ההנהל ולוועד המנהל, ולדעת לעבוד בשיתוף פעולה עם הוועד המנהל.

גיוס משאבים הוא כמו ריצת מרטון, עם הכנה נכונה מגדילים את הסיכויים לסיים את המרוץ בהצלחה.

The pledge didn’t arrive by Dec 31! What now?התרומה לא התקבלה. מה עכשיו

!גלול למטה לעברית

The timing of this post is deliberate, with many donors transferring funds to their favorite causes by years end, in order to enjoy possible tax benefits.

If the donor promised to send the funds and they haven’t arrived, what should be the plan of action for the CEO?

  1. If the donation is significant (i.e. greater than 2-3% of budget) than the Board should be advised immediately.
  2. Consult with the Board , to see if they have a connection to the donor, to understand the situation. This is the equivalent of “gathering intelligence” before deciding on a plan of action.
  3. If it is clear that the donor intended to make the donation, but encountered a cash flow problem, than offer to arrange a “payment plan” . Show sympathy for the donor’s situation.
  4. If the donor has reneged on his commitment, do not create a confrontational situation.
  5. Make sure the CFO is advised, to check the repercussions on the ongoing budget.
  6. Create a list of donors, who may be willing to cover the shortfall. Do NOT mention the name of the “errant” donor.
  7. Do NOT spread concern among the organization’s employees. Stress kills creativity.
  8. If the “errant” donor does not respond to an email or call, than take a break for a couple of weeks. Do not bombard him with messages, and pleas.
  9. Try to adjust programs before cutting staff. If the Non Profit is bloated, this may be an opportunity to create efficiencies.
  10. Keep the Board updated.

Are there additional plans of action? Please add your comments below.

d is for donor

הכספים שהובטחו על ידי התורמים, לא הגיעו עד ל 31 לדצמבר –  מה עושים?

בחרנו לכתוב על הנושא הזה בתזמון הנוכחי, בו תורמים רבים מעבירים כספים לארגונים המטפלים בנושאים הקרובים לליבם, בכדי להנות מהטבת המס בסוף השנה. מה אם כן על מנכ”ל העמותה לעשות כשהכסף שתורמים הבטיחו לא הגיע?

  1. אם סכום התרומה הינו משמעותי (לדוגמא < 2-3% מהתקציב) על הנושא לעבור לידיעת הוועד המנהל ללא דיחוי.
  2. התייעץ עם הועד המנהל, בדוק אם יש להם קשר עם התורם כדי להבין מדוע התרומה לא הועברה כמובטח. המידע המודיעיני הזה חשוב לפני שמתכננים תוכנית פעולה.
  3. אם ברור לך שהתורם התכוון לתת תרומה אך ניתקל בבעיית תזרים מזומנים, הצע לו תוכנית תשלומים חלופית, וכמובן גלה הבנה כלפי המצב.  
  4. במצב בו התורם התחרט על ההתחיבות שלו כלפי הארגון, אל תתעמת איתו.
  5. וודא כי נבדקות ההשלכות של ביטול ההתחייבות על תקציב העמותה.
  6. ערוך רשימה של תורמים שאולי יסכימו לכסות את הפער שנוצר עקב עזיבת התורם, וכמובן אל תזכיר את שמו של התורם שעזב.
  7. אל תעורר דאגה בקרב עובדי הארגון- מתח הורס את היצירתיות.
  8. אם התורם שנעלם לא עונה למיילים או שיחות טלפון, כדאי להפסיק לחפש אותו ולתת לו מעט זמן לנוח. לא כדאי להציף אותו עם הודעות טלפוניות ובקשות.
  9. נסה להתאים את התוכניות לתקציב החדש  לפני שאתה רץ לפטר עובדים. אם העמותה מנופחת, זה יהיה זמן מתאים להתייעלות.
  10. המשך לעדכן את הוועד המנהל בכל ההתפתחויות.

 

The money or the donor is tainted. Now what?כסף מוכתם

!גלול למטה לעברית

Few Non Profits would today refuse a donation from the Rockefeller Foundation (Promoting the wellbeing of humanity around the world).

It was over a century ago, that the tragedy of the Ludlow massacre occurred in Colorado, when Rockefeller minions broke a strike by spraying with oil and then igniting tents filled with women and children.

So we have established that timing, is a key variable when an NGO considers how to handle a situation where the money and/or donor are socially or legally suspect. (How many of us still boycott German products?)

Rockefeller purification of money

JDR philanthropy was attacked as “tainted money”; 1910 Puck cartoon shows him purifying it through a foundation

There are three  options available to an NGO when it discovers a donor or the money is tainted.

  1. Return the donation and remove the plaque honoring the donor.
  2. Keep the donation and remove the plaque
  3. Keep the money and leave the name plaque on the building.

What path is an NGO to choose?

A number of factors can affect the decision. (This may take more than one blog post!)

NGOs usually have several stakeholders with inconsistent goals. The stakeholders are not just the management, staff, donors and Board. They can also be those benefiting from services provided by the NGO. Rachel Fish, a Harvard student, became famous in 2004 when she successfully lobbied Harvard Divinity School to return a $2.5million gift from the anti semitic , Sheik Zayed bin Sultan Nahayan (former UAE President).

Another scenario is a “tainted” donation that was a gift marked for a specific project, which could be associated with the “crime” of the donor. This can affect the decision taken by the NGO.

If Sheik Zayed had donated the money to the Harvard Rowing team, would the public outrage have been the same?

Visibility: Some non profits may take decisions based on their evaluation that their association with the tainted money or donor will not be uncovered. They can choose to gamble that by the time the connection becomes public, it will no longer be an issue (see Rockefeller above).

Comments are welcome.  More next week.

 

כסף מוכתם – לא רק אצל מיידוף

מעט מאוד עמותות היום יסרבו לקבל כסף מקרן רוקפלר (קרן שמטרתה המוצהרת היא לדאוג לרווחתם של אנשים ברחבי העולם).

היה זה לפני יותר ממאה שנה שטבח נוראי התרחש בעיירה לאדלו שבקולורדו. אנשי המשמר הלאומי, במימון תאגיד הנפט של המדינה אשר בבעלות משפחת רוקפלר, טבחו ושרפו עשרות נשים גברים וילדים עובדי מכרות הפחם אשר שבתו כמחאה נגד התנאים המחפירים בהם הועסקו.

מסתבר שמשך הזמן הוא המפתח לאיך ייטו העמותות להתנהג במצב בו הכסף או התורם אינם מקובלים מבחינה חברתית או משפטית. (כמה מאיתנו עדיין מחרימים מוצרים המיוצרים בגרמניה?)

ישנן שלוש אפשריות לעמותה כאשר היא מגלה שהתורם או הכסף מוכתמים:Mark Twain Tainted Money

  1. להחזיר את הכסף ולהוציא את השלט המכבד את התורם
  2. להשאיר את התרומה אך להוציא את השלט
  3. להשאיר את הכסף וגם את שם התורם על הבנין.

באיזה דרך על העמותה לבחור?

ישנם מספר גורמים היכולים להשפיע על ההחלטה (יכול להיות שזה יקח יותר מבלוג אחד למנות את כולם…)

לעמותות יש בדרך כלל כמה בעלי עניין עם מטרות לא עקביות, בעלי העניין הם לא רק ההנהלה, הצוות, התורמים או הועד המנהל, הם יכולים להיות גם המוטבים הנהנים מפעילות העמותה.

רחל פיש (תלמידה בהרווארד) התפרסמה בשנת 2004, לאחר שמאמציה נשאו פרי, והיא הצליחה לשכנע את בית הספר לתיאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, להחזיר תרומה בסך $2,500,000. התרומה ניתנה  על ידי השיח זייד בן סולטן נהין, (נשיא איחוד האמירויות לשעבר), הידוע בדעותיו האנטישמיות.

במקרה שלפנינו רואים את הקשר הישיר בין “פשעו” של התורם לבין הפרויקט הספיציפי אותו בחר התורם לממן. דבר זה יכול להשפיע על החלטת העמותה אם לקבל את הכסף או לא.

אם שיח זייד היה בוחר לתת את הכסף לנבחרת השייט של אוניברסיטת הרווארד, לא בטוח שהציבור היה מגלה התנגדות כזאת חזקה.

ניראות: יש עמותות שיקבלו החלטה המבוססת על ההשערה כי הקשר עם הכסף אן עם התורם לא יחשפו, והן מהמרות על כך שאם בסופו של דבר יחשף הקשר יעבור מספיק זמן, שישכיח את הפשעים. (ראה מקרה רוקפלר למעלה).

הערות יתקבלו בשמחה. עוד נקודות נביא בשבוע הבא.

Do your donors have a “My money is Kosher” certificate?

!גלול למטה לעברית

How well do you have to checkout a donor? Many Israeli non profits are seriously concerned about a lawsuit  filed in Tel Aviv against some of Israel’s largest NGO’s.

From the submission to the Tel Aviv court:

the institutions unknowingly received stolen money at the expense of Madoff‘s innocent victims, and are refusing to restore the money obtained through theft and fraud to its legal owners.”

The article in Globes, mentions some of the institutions being sued including Tel Aviv University, Ben Gurion, Sheba, Technion, Jerusalem Academy of Music and Dance and many others.

We are not privy to the details of the finances of any of these organizations, but in all likelihood, any monies received have long since been spent. The Boards and Executives of these organizations are undoubtedly holding their breaths for the courts to rule – which could take many months.

And the key words- “unknowingly received”…

What are Nonprofits to do?

Hadassah Women’s Zionist Organization has already returned millions of dollars to the trustee responsible for the liquidation of Madoff’s assets.

Will donors in the future have to provide a “My money is Kosher” certificate? Who will be providing the certification?  (“I’m sorry, but we won’t eat at that restaurant. The Kosher certificate isn’t good.”)

Is the provenance of capital going to become a critical issue for non profits?

Will non profits have to ask donors and Foundations for the money trail of the sums being donated?

Are we going to see non profits declaring “bankruptcy” because of claims like this?

Do you have answers to any of these questions? Comments below please.

new-york-magazine-cover

האם חייבים לבדוק את הציציות של כל תורם? מלכ”רים  ישראליים רבים , מאוד מודאגים בגלל תביעה שהוגשה לבית המשפט  בתל-אביב נגד כמה מהעמותות הגדולות בארץ.

להלן ציטוט מהתביעה שהוגשה לבית המשפט:                                                                                      “מוסדות שלא ביודעין קיבלו כסף שנגנב והוא (נתרם) על חשבון הקורבנות החפים מפשע של מיידוף, (והמלכ”רים) מסרבים להחזיר את הכסף שהושג באמצעות גניבה והונאה לבעליה החוקיים.”

המאמר בגלובס, מזכיר כמה מהמוסדות שנתבעים כולל אוניברסיטת תל-אביב, בן גוריון, שיבא, הטכניון, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועוד רבים אחרים.

אין לנו מידע על המצב הכספי של האירגונים הנ”ל , אבל ניתן להניח שהכספים שנתרמו, מזמן שימשו את המלכ”ר למלא את היעדים שלו.

הדירקטוריונים  והמנהלים של הארגונים שנתבעו, בוודאי מוטרדים מאוד מההליך, ומהאפשרות שבית משפט יפסוק לטובת התובע.

ומילות המפתח “שלא ביודעין קיבלו כסף שנגנב” …

איך עמותה אמורה להתנהג?

“ההסתדרות הציונית של הנשות הדסה” כבר החזירו מיליוני דולרים לנאמן האחראי על פירוק הנכסים של מיידוף.

  • האם תורמים בעתיד יצטרכו להציג  תעודת “הכספים שלי הם כשרים”?
  • האם מקורו של הכספים שנתרמים, יהפוך להיות נושא משמעותי עבור מלכ”רים?
  • האם מלכ”רים יצטרכו  לשאול את התורמים והקרנות  לגבי “הנתיב של הכסף” שנתרם?
  • האם  מלכ”רים עלולים לסגור את הדלתות שלהם  בגלל תביעות מהסוג הזה?

האם יש לכם תשובות לשאלות הללו? תגובות למטה בבקשה.

#13 And the Board is responsible for?ומה בדיוק אחריות הדירקטוריון

!גלול למטה לעברית

This afternoon (24 Nov) we are presenting to  a group of Israeli  NGO Board Chairmans at a conference sponsored by the The Center for Public Leadership and Management , established by the JDC Israel. The subject of the session is “Crossing the line- Board involvement in the management of the NGO“.

We will be discussing a number of case studies, and in preparation, basic guidelines for Board responsibilities  must be clarified. The best (we could find) list was prepared by the Harvard Law School Forum on Corporate Governance and Financial Regulation and described six board responsibilities in a well-governed nonprofit organization:

The Board Role (April 2012)

The board of a well-governed nonprofit organization, like the board of a well-governed profit-making company, will do all of the following:

  1. Formulate key corporate policies and strategic goals, focusing both on near-term and longer-term challenges and opportunities.
  2. Authorize major transactions or other actions.
  3. Oversee matters critical to the health of the organization— not decisions or approvals about specific matters, which is management’s role—but instead those involving fundamental matters such as the viability of its business model, the integrity of its internal systems and controls, and the accuracy of its financial statements.
  4. Evaluate and help manage risk.
  5. Steward the resources of the organization for the longer run, not just by carefully reviewing annual budgets and evaluating operations but also by encouraging foresight through several budget cycles, considering investments in light of future evolution, and planning for future capital needs.
  6. Mentor senior management, provide resources, advice and introductions to help facilitate operations.

The spectrum of activity for Board members is a large as the number of participants, and consequently, there is little consistency in the involvement of Board members.

But the list above, can be used as a mission statement for Board members to be sure they are doing their job.

 board involvement2

ומה בדיוק אחריות הדירקטוריון?

היום אחה”צ (24/11) אנו מנחים סדנא בכנס של המכון למנהיגות וממשל- ג’וינט ישראל. נושא הסדנא הינו “לא חוצים קווים-מעורבות הוועד בניהול הארגון”

נדון במספר מקרים, אבל קודם כל חשוב להבהיר את האחריות של חברי דירקטוריון של המלכ”ר. הרשימה הטובה ביותר (שאנחנו מצאנו) הוכן ע”י הפורום של  Harvard Law School על ממשל, תאגידים, ורגולציה פיננסית. שהגדירו את ששת תחומי האחריות של הדירקטוריון בארגון ללא מטרות רווח:

  1. גיבוש מדיניות ארגונית, ויעדים אסטרטגיים גם לטווח קצר וארוך.
  2. לאשר עסקות גדולות או פעולות אחרות.
  3. לפקח על נושאים קריטיים שמשפיעים על בריאותו של הארגון- לא להיות מעורב בהחלטות או אישורים לגבי נושאים ספציפיים, שהוא תפקיד ההנהלה- אלה מעורבות בעניינים מהותיים כגון הכדאיות של המודל העסקי שלה, את היושרה של המערכות הפנימיות והבקרה שלה, וכן בדיקת הדוחות הכספיים שלה.
  4. להעריך ולסייע בניהול סיכונים
  5. תכנון ווסות המשאבים של הארגון לטווח הארוך, ולא רק על ידי בדיקה של  התקציבים השנתיים והערכת הפעולות, אלא גם על ידי בחינת הנולד דרך מספר מחזורי תקציב, בחינת השקעות באור של התפתחיות עתידיות, ותכנון להשקעות ברכישת נכסים בעתיד.
  6. תמיכה  בההנהלה  הבכירה על ידי מתן משאבים, ייעוץ, והכרויות בכדי לעזור להקל על הפעילות.

 אופי הפעילות  של חברי הדירקטוריון גדל בהתאם למספר ההחברים בדירקטוריון, וכתוצאה מכך, אין עקביות  במעורבותם של חברי הדירקטוריון.

הרשימה לעיל, יכולה לשמש כMISSION STATEMENT  לחברי דירקטוריון כדי להיות בטוחים שהם עושים את העבודה שלהם.

To  PODCAST?  What are you waiting for?

!גלול למטה לעברית

All NGOs are looking to engage their supporters and increase the pool of potential supporters. They need to recognize that people like to get information in different ways. Some people read blogs , watch video or use Facebook or Twitter . Others learn best by listening, and a Podcast lets you connect with them. 

If you are unfamiliar with PODCASTS, click here to see a choice of PODCASTS by professionals in the Non Profit sector. Careful- it can be fun and addictive.

But what does an Non Profit  have to offer in a PODCAST?  Fair question, but many managers of Nonprofits will first ask “How much does it cost to produce and disseminate?”  – Very little!

A PODCAST will ideally be 20-40 minutes and like any social media platform, success demands that the content be engaging.

Can non profits generate interesting content- YES!!!

  1. An NGO assisting lone soldiers could have a series of podcasts with two soldiers discussing their experiences. Men, women, combat, support, etc – their backgrounds and story can be riveting.
  2. An NGO assisting children with physical disabilities could generate a series of podcasts on their work methodologies in teaching  the children to lead productive lives. Social workers, therapists and even the children could contribute.
  3. Yeshivot, seminaries and Rabbinical organizations, all have talented and eloquent team members. A series of podcasts presenting opposing views on a particular issue could make for fascinating listening.
  4. NGOs assisting adults with health issues, could produce a series of podcasts with two patients discussing their adaptation to life with the disease.

The PODCAST series can be recorded and edited quickly. The PODCAST can also include a 5 minute section- “Questions from our listeners”.

Once uploaded, the PODCAST can be promoted on Facebook and shared by supporters. The investment in time and money is small, to join a fast growing social media platform, strengthen engagement with the public, and present a “leading edge” NGO!

podcast image

Our team can assist in the planning and recording of PODCASTS for NGOs in Israel.

?פודקאסט ? למה אתה מחכה

עמתות רבות מחפשות אחר דרכים כיצד לשמור על קשר עם התומכים שלהם, ולהגדיל את מספר התומכים הפוטנציאליים. חשוב להכיר בעובדה שאנשים אוהבים לקבל אינפורמציה בדרכים שונות. יש אנשים שאוהבים לקרוא בלוגים או לראות סרטוני וידיאו ויש המכורים ל facebook ו Twitter.

רוב האנשים לומדים הכי טוב ע”י הקשבה, והפודקאסט עוזר לך להתחבר אליהם. אם אתם לא חוויתם פודקאסט, תקשיבו לפודקאסטים בעברית פה.

נשאלת השאלה כיצד עמותה יכולה להשתמש בפודקאסט? ועוד לפני זה ישאלו הרבה מנהלים של עמותות, כמה עולה להפיק ולהפיץ פודקאסט? והתשובה היא מעט מאוד!

באופן אידיאלי אורכו של פודקאסט הוא בין 20 ל 40 דקות. כמו כל פלטפורמה אחרת של מדיה חברתית ההצלחה מובטחת אם התוכן יהיה מעניין.

האם עמותות יכולות להפיק תוכן מעניין – בהחלט כן!!

  • עמותה התומכת בחיילים בודדים יכולה ליצור סדרה של פודקסטים בהם שני חיילים מספרים על הנסיון האישי שלהם. זה יכול להיות גברים או נשים, חיילים קרביים- הסיפורים שלהם יכולים להיות מרתקים.
  • עמותה התומכת בילדים בעלי מוגבלות גופנית, יכולה ליצור סידרה של פודקסטים ולספר על הטכניקות בהם הם משתמשים כדי ללמד את הילדים נהל אורח חיים פרודוקטיבי. אפשר לראיין עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, וכן את הילדים עצמם שבודאי יכולים לתרום להצלחת הסרטון.
  • ישיבות, סימנרים ומכונים להכשרה רבנית, לכולם חברי צוות משכנעים ומוכשרים. סדרה של פודקסטים המציגה דעות מנוגדות בנושא מסוים יכולה להיות מרתקת.
  • עמותה העוזרת לאנשים להתמודד עם בעיות בריאות, יכולה ליצור סדרה בה החולים מספרים על ההתמודדות ועל ההסתגלות לחיים בצל המחלה.

פודקסט יכולה להיות מוקלטת וערוכה מהר. כדאי גם, שהיא תכלול פינה של חמש דקות לשאלות המאזינים. כאשר סידרה כזאת עולה לאוויר היא יכולה לעלות גם ל facebook ולהגיע לכל תומכי הארגון החברים ב facebook וגם לחברים שלהם.

ההשקעה בזמן ובכסף היא קטנה, בכדי להבטיח התשתתפות בפלטפורמה של מדיה החברתית המחזקת את הקשר עם הציבור, ומציגה עמותה עדכנית וחדשנית.

הצוות שלנו יכול לעזור בתכנון והקלטה של פודקאסטים עבור עמותות בישראל.